פרשנות מצטטת על במדבר לג:יד

ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם: על פי ה' ויחנו ברפידים יאמר שנסעו ממדבר סין שחנו שם בנסעם מאלים, והלכו למסעים רבים שעשו על פי השם, ואחרי כן חנו ברפידים. ואמר זה דרך קצרה, כי בנסעם תחלה ממדבר סין חנו בדפקה, ואחרי כן באלוש, ומאלוש לרפידים, וזה טעם "למסעיהם", כי היו להם מסעים ממדבר סין אל רפידים, ולא באו שם במסע הראשון, אבל לא בא עתה אלא לפרש תלונותם, כי בתחלת בואם במדבר ההוא ילונו על הלחם ועתה יריבו על המים: ואין מים לשתות העם כאשר באו אל המקום ההוא ולא מצאו שם עיינות מים, מיד עשו מריבה עם משה. וזה טעם וירב העם עם משה, כי התלונות במקומות שנאמר בהם "וילונו" היא תרעומת, שהיו מתרעמים על ענינם לאמר מה נעשה, מה נאכל, ומה נשתה, אבל "וירב" שעשו עמו מריבה ממש, ובאו עליו לאמר תנו לנו מים אתה ואהרן אחיך, כי עליכם הדבר ודמינו עליכם ומשה אמר להם מה תריבון עמדי מה תנסון את ה', כי הריב הזה לנסות את ה' הוא היוכל תת לכם מים, כי אם תחרישו מעלי ותתפללו אליו אולי יענה אתכם וכן היה הדבר בלבם לנסות כאשר אמר (שמות י״ז:ז׳), ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין, ואז רפתה רוחם מעליו, ועמדו יום או יומים מסתפקים במים שבכליהם, ואחרי כן ויצמא שם העם למים וילן העם על משה, כענין התרעומות אשר המה עושים בכל לבקש דבר, שיאמרו למה זה העליתנו ממצרים וכראות משה כי צמאו התפלל לשם והגיד לפניו צרתו במריבה שעשו עמו בראשונה. ור"א אמר כי היו שתי כתות, האחת מריבה והאחת מנסה את ה', והנכון מה שאמרתי:

ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם. אמר למסעיהם לומר שלא כשנסעו ממדבר סין הלכו מיד לרפידים ויחנו ברפידים, לזה אמר למסעיהם המפורשים פרשת מסעי שאמר ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה ומדפקה לאלוש ומאלוש לרפידים ויחנו ברפידים ואין מים לפי שרפו ידיהם מהתורה. ואולי הנסיעה של מדבר סין ושל דפקה ושל אלוש היו תכופים כי היו הולכים על פי הענן, ולזה אמר למסעיהם על פי ה'. אבל ברפידים היתה להם הנחה והיה להם לעסוק בתורה, ולזה ויחנו ברפידים, שנחו, ואחר שנחו והיה להם לעסוק ולא עשו כן אלא ברפידים שרפו ידיהם. ואין מים לשתות, ודאי שהמים הם לשתות יאמר ואין מים לבד, כמ"ש בקדש ולא היה מים לעדה, אלא בא לומר מים יש אבל מים שאין מרוים צמאון הנשמה, ולזה לשתת חסר. וכן תמצא פרשה מסעי אמר ויסעו מאלוש ויחנו ברפידים ולא היה שם מים לעם לשתת, ובמדבר צין היא קדש שמתה שם מרים ולא היה מים, אמר ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר סין היא קדש ולא אמר ולא היה שם מים ששם ג"כ לא היה מים, אלא רמז על סרחונם כמו שאמר קברות התאוה, כמו שאמרו משל למלך וכו', כיון שהיו חוזרים התחיל למנות כל המסעות כאן ישננו כאן הוקרנו כאן חששת את ראשך, א"כ כאן ואין מים הוא לרמוז סרחונם כמו שאמרנו, וכן מים לשתת גי' מים שאינם מרוים לנשמה:

בדברו על פרשת השבוע בנופשון גימלאי משרד החינוך במלון הייאט בים המלח הזכיר ר' אפרים רוקח שי' את דברי הברייתא של רבי יהודה (ערכין טו ע"א) - "עשר נסיונות ניסו אבותינו להקב"ה: שנים בים, ושנים במים, שנים במן, שנים בשליו, אחת בעגל, ואחת במדבר פארן" וכו', והגמרא שם מפרטת: "שנים במים - במרה וברפידים. במרה, דכתיב: "ויבאו מרתה ולא יכלו לשתֹת" (שמות טו, כג), וכתיב: "וילנו העם על משה" (שם שם, כד)" וכו'. מסתבר שרבי יהודה מתבסס על דברי הכתוב בפרשת מסעי, שם מזכיר הכתוב עניין המים במרה (לג, ט) וברפידים (שם, יד). והנה אין הכתוב מזכיר שם עניין מי מריבה שבמדבר צין, וכבר שאל על כך רבנו גרשום בערכין (שם).