פרשנות מצטטת על במדבר לג:כג

ועוד יש בזה תועלת אחרת להודיענו כי הכל לפי הכונה, ומטעם זה נמנו המסעות בשמותם להורות שהכל תלוי כפי מחשבתם של ישראל בהקב"ה, כשהיו זכאים ועושים רצון השם והיו נוסעים במחשבתם באותן המסעות ממחשבה רעה לטובה היתה מדת רחמים שעליהם מרחמת ומגינה עליהם, ולכך ויחנו בהר שפר ויחנו במתקה, וכשהיו חוטאים ונוסעים ממחשבה טובה לרעה היתה מדת הדין שעמהם מתוחה כנגדם להענישם, ולכך ויחנו בחרדה ויחנו בדפקה ויחנו במרה, ועל זה אמרו בירושלמי כשהיו מתלוננים ישראל במסעות היו השומרים סובבים במחנה מפחד בלילות, בארו לנו בזה כי כשהיו מתלוננים במסעות ומסיעים מחשבתם ומשנים אותה היו המדות ההולכות עמהם יומם ולילה פועלות בהם הן לטוב הן לרע הכל כפי מחשבתם, וזהו שאמר (שיר השירים ג׳:ח׳) מפחד בלילות, כלומר שהיו ישראל מתפחדים ממדת הדין.

(מג) ז' הרים. הגר"א בפי' התיקונים שם כתב וז"ל, ז' הרים הן בא"י והן במקרא, עכ"ל, ולא פי' לנו שמותיהן, כי באמת בא"י נמצא הרבה יותר מן ז' הרים נזכרים במקרא, ולא ראיתי להאריך בזה, אחרי שז' הרים דכאן ע"כ אין פירושם שבא"י כיון שמסיים שבחר מכולן בהר סיני, והר סיני אינו בא"י, א"כ מבואר שז' הרים אינן שבא"י (ואילו היו ז' הרים שבא"י, אפשר הי' ראוי לחשוב שבחר מכולן בהר המורי' שבו כתוב ל' בחירה בכ"מ המקום אשר בחרתי), אלא הרים שבכל העולם כלו שברא קאמר, ולענין מ"ת קאמר שלא בחר בהן ה' אלא בהר סיני^[ד]והר"מ ברלין פי' שבמקרא זה דתהלים שמביא כאן שחמד אלקים לשבתו הר זה סיני ופסל בהרים אחרים כדדרשי' במגלה (כט.) כלכם בעלי מומין אצל סיני, נרמזים ז' הרים, דכתיב הר אלקים, הר בשן, הר גבנונים, הר בשן, הרים גבנונים (שנים), והשביעי ההר חמד אלקים לשבתו, וביאר עוד הרב הנ"ל שז' הרים אלו הן שבדרך הליכתם ממצרים עד שנכנסו לארץ שמכולן לא נבחר ליתן עליו תורה אלא הר סיני (והן כפי הנ"ל (ושלא כדבריו שמנאן באופן אחר) ע"פ דרכו, הר שעיר, הר חרמון, הר שפר (במדבר לג), הר הגלעד (דברים ג), הר נבו (ושאר שמותיו הר העברים, ראש הפסגה כלן נחשבין לאחד,) שמת משה שם, הר ההר שמת אהרן שם, והשביעי הר סיני (ושאר שמותיו הר חרב, הר האלקים, וכן הר פארן שבר"פ זאת הברכה שלפי פשוטו הוא שם משמות הר סיני וכמ"ש תוס' בשבת (פט.) ד"ה מדבר, וע"ל פמ"א, ולדברי קצת מפרשים הוא שם משמות הר שעיר, עכ"פ אינו הר נוסף על ז' הרים,) חמד לשבתו::