פרשנות מצטטת על במדבר לג:כט

ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן. פרש"י מה ענין זה בכאן ועוד וכי מבארות בני יעקן באו למוסרה וכו' מדברי אגדה. ור' אברהם שרודף לעולם אחר הפשט נדחק לפרש כי בארות בני יעקן איננו בני יעקן ומוסרה איננו מוסרות אלא קדש נקרא בארות בני יעקן ושם במדבר הר ההר מוסר' ומשם נסעו הגודגודה איננו הר הגודגוד רק הוא שם כלל לצלמונה ופונון ואובות ויטבתה הוא המקום הנקרא בארה והנה טעם ארץ נחלי מים כי במשענותם כרו הנדיבי' ויצאו המים ופסוק משם נסעו הגודגוד' דבק עם ויכהן אלעזר כי ישראל לא הקריבו זבחים אחר נסעם מהר סיני. ויתכן שהקריבו בבואם אל צלמונה ופונון ושם היתה תחלת כהונת אלעזר בכהונה גדולה ובאותם המקומו' שמש בראש השנה ושימש במקום הנקרא באר ביו' הכיפורים והנה פי' הפסוק ויכהן אלעזר כאשר נסעו אל מקום פלוני ולמה כיהן אלעזר כי השם הבדיל בעת עשיית העגל את שבט הלוי לשאת את הארון ולעמוד לפני ד' ולשרתו בני לוי עם בני אהרן ולברך בשמו עד היום הזה כי אלעזר היה נושא את כפיו. וכתב הרמב"ן וכל אלה דברי רוח כי איך יתכן בכל אלה מקומות חדשים שלא נזכרו במסעות ועוד שמנהג הפסוק בכל מקום לשנות מעט בהזכירו השמות פעמים בין בשם מקום בין בשם אדם וכ"ש בכאן שהם שוים כי מוסרה למוסרות איננו שינוי וכן חרה גדגד והגדגדה שם אחד הוא ויטבתה שוה לגמרי וטעם ויכהן אלעזר כי בהר ההר כיהן אלעזר כשמת אביו כאשר הלבישו הבגדים כי מיד היה מרובה בגדים. ונראה בעיני כי הם ההר גדול בהרים ארוך כמה פרסאות ושמו מוכיח עליו כי הוא נקרא הר וקראו לו ההר לגודלו והיה סוף ההר על גבול ארץ אדום וראשו קרוב לחשמונה והיו במישור אשר לפני הר ההר ערים או מקומות הנקראים מוסרות ובני יעקן וחר הגדגד ויטבתה ועברונה ועציון גבר וקדש ואלו המקומות אין ביניהם מרחק רב כי המחנה הגדול לא היו הולכים ביום אלא פרסה או פחות ונסעו מקדש וחנו בהר ההר במקום שפל אשר היה ברגלי ההר ואז ציוה השם למשה והעל אותם הר ההר שיעלה למעלה לראשו הוא תחלת ההר והנה עלו על ראשו של ההר והגיעו כנגד מוסרות ומת אהרן שם והוא שנאמר וימת שם אהרן בראש ההר והוא כנגד מוסר' ואיפשר שהיו מקומות האלה בשמותם נחשבים כהר עצמו ויקרא ראש ההר וכנגדו במישור מוסרות ושם כל אחד מוסרה שיאמרו מוסר' אשר בהר ומוסר' אשר בשפלה. והי' במקום שנקרא חשמונה בארות בשדה נקראים בארות בני יעקן כי הם חפרום ובאים להשקות צאנם ועברו עליהם ובאו למוסר' וזהו שאמר כאן נסעו מבארות בני יעקן מוסר' ומה שאומר במסעו' ויסעו ממוסר' ויחנו בבני יעקן זהו במקום שנקרא בני יעקן ואמר משם גוגדוד' ויטבתה ארץ נחלי מים ולא הזכיר שאר המסעות שאינו בא עתה להזכיר המסעות ולא הזכיר אלא אלו לומר שכול' משקה ועמדו שם ימים בעבור הנחלים. ויתכן עוד שנאמר כי כאשר עלה אהרן בראש ההר וימת בראש ההר כנגד מוסר' ויקבר שם חזרו בני ישראל אל מוסר' לספוד ולבכות על קבר איש האלקים וזהו שנאמר כאן שנסעו מבארות בני יעקן מוסרה והיו גדוליהם בכל השלשים יום עולים לראש ההר וסופדים לקדוש ד' וישובו אל המחנ' במוסרה ואחר השלשים יום נסעו במסע אחד ממוסר' עד גודגדה כי עתה בשובם הלכו במהר' ולא חנו בבני יעקן שהי' באמצע הדרך ומשם יטבת' והזכיר כי היה שם המקום יטבתה בעבור שהי' שם נחלי מים ושאר המדבר ארץ ציה וצמאון. והזכיר כאן מיתת אהרן בעבור שאמר ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא ולא הגיעו עונש לא בגופו ולא בזרעו כי לא מת עד שנת הארבעים שהי' זקן ושבע ימים ויכהן אלעזר בנו תחתיו. ואמר ובני ישראל נסעו ולא אמר ואתם כדרך כל הפרשה כי בתוכחות מדבר אליהם להוכיח אותם אבל בזה מספר מסעי בני ישראל:

ג' טומאות. סוטה כ"ח א' והגי' שם ת"ר ג' פעמים האמור בפרשה אם נטמאה נטמאה ונטמאה ופי' רש"י וקנא את אשתו והיא נטמאה פסוק י"ד והיתה אם נטמאה פסוק כ"ז תחת אישה ונטמאה פסוק כ"ט וצ"ע למה לא חשיב מ"ש בפסוק י"ג ונסתרה והיא נטמאה וכן מ"ש בפסוק כ' וכי נטמאת ועל זה יש לומר שאיננו חושב אלא דברי הכתוב ולא מה שהכהן אומר לאשה בנוכח. ורש"י במשנה דף כ"ז ב' שם כתב שהראשון הוא על טומאה וודאית. והג' אלו הוא על הספק ודורש מדה י' על ג' טומאות א' לבעל שאסורה עליו ב' שאסורה לבועל שקינא לה ג' שאסורה בתרומה אך לקמן פרשה זו סי' מ"ב איתא ד' טומאות נאמר בענין ע"ש וזה שלא כדברי רש"י וצ"ע:

אין כאל ישורון. אחר שסיים לברך השבטים אחד אחד התחיל עתה לדבר עם כלם בכלל ויודיע להם טוב חלקם כי יוצר הכל הוא, ויבשר אותם בירושת הארץ ושיזכו לבא בתוכה מה שלא זכה הוא, ויבאר עוד להם ענין העוה"ב כאשר אבאר, וחתם דבריו בענינים כאלה, ולכך יאמר אין כאל ישרון, שאין אתם כהכנענים כי הם תחת ממשלת המלאכים שרי מעלה, ולא כן ישראל, כענין שכתוב (שמות ל״ג:ט״ז) ונפלינו אני ועמך, ועל כן קראם ישרון כי הוא שם ישר, להורות שאין בכל שרי מעלה כאלהי ישראל, וכן אמר על ישראל אשריך ישראל מי כמוך, כי אינם כשבעים אומות, על כן יודיעם שלא שם חלקנו כהם ולא גורלנו ככל המונם, זהו אין כאל ישרון שהוא רוכב שמים, והוא יהיה נמצא בעזרך, ובגאותו שחקים, בגאותו רוכב שחקים.

יאתיו חשמנים. ואז כשתחריב את עמלק ויקום מלך המשיח יביאו לך דורונו' ממצרי' ומכוש, ומנחם פתר חשמנים שם מדינה יושבי חשמונה והפותרים פותרין אותו ל' דורון: