פרשנות מצטטת על במדבר לג:מו

"עטרות ודיבֹן" וגו'. כאן אונקלוס מתרגם שמות המקומות, ולא כדלהלן (פסוק לד ואילך) ולא כדלהלן (לג, מו), שם אינו מתרגם כלל. ועוד: כאן אונקלוס מתרגם "נבו" - בית קבורתא דמשה, כלומר על שם העתיד להיות, וזה קצת קשה. כששאלתי את ר' רפאל בנימין פוזן שי', ביקש לומר שאונקלוס מתרגם בפעם הראשונה של הופעת השמות בלבד, כשהוא מזהה אותם כפי שהם ידועים בזמנו שלו, ואין זה מתקבל על דעתי, כי למה לא יחזור על תרגומו? ר' דב רפל שי' טוען שמדברי הגמרא (ברכות ח סוף ע"א - לעולם ישלים אדם פרשיותיו וכו') מוכח שהתרגום לפסוק שלפנינו אינו משל אונקלוס, ראה "תרגום אונקלוס בבית הספר" (עמ' 62). וראה "תורה תמימה" על אתר (אות א) המפנה לתוספות (ברכות ח ע"ב ד"ה ואפילו עטרות ודיבון). לפי תוספות נקטה הגמרא דווקא "עטרות ודיבן", אף שאינם נקראים אחרת בתרגום אונקלוס, כיון שנקראים אחרת בתרגום ירושלמי, ועדיף לקרותם בשלישית בתרגום זה. לבסוף טוען בעל "תורה תמימה" שדברי רב הונא בר רב יהודה אמר רבי אמי "...אפילו עטרות ודיבון", מוסבים על הכתוב עצמו בלבושו העברי. לדבריו, כל הפסוק הזה נראה מיותר וגם אם ידלגו עליו לא יחסר דבר, לכן היתה הוה אמינא שאין חיוב לעבור על מקרא זה 'שנים מקרא ואחד תרגום' ורשאי לדלגו, קמ"ל שדין פסוק זה ככל פסוקי התורה. ע"כ. לעניות דעתי זה קצת נועז! (פ' מטות מסעי תשמ"ח)

מעבר ארנון ובאי זה עבר באותו עבר אשר במדבר היצא מגבל האמרי היינו בדרומו של נחל ארנון והוא הנקרא בפ׳‎ מסעי עלמון דבלתימה שהוא יוצא מכלל גבול סיחון האמרי ונכנס בגבול מואב שנחל ארנון מפסיק בין שניהם.

במחוקק. ע"י מחוקקים כמו לבי לחוקקי ישראל וזו הבאר היתה במדבר רחוק מהיישוב ומזה המדבר נסעו אל מתנה ומשם אל נחליאל ודע כי אשד הנחלים והמדבר הנקרא באר ומתנה ונחליאל כולם מקומות ויש להם שם כלל והוא עלמון דבלתימה כי כן כתוב בפרשת אלה מסעי או אלה שמות מקומות עברו עליהם במסע אחר והרי העברים לפני נבו הוא הבמות והגיא אשר בשדה מואב והעד שאמר הכתוב כי מהגיא נסעו אל ערבות מואב בעבר לירדן ירחו וכתיב כי מהר העברים נסעו אל ערבות מואב על ירדן ירחו ועוד ונשב בגיא מול בית פעור עת שהתחננתי ובמקום אחר עלה אל הר העברים הר נבו גם ויקבוד אותו בגיא ושם כתוב ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו והנה הגיא הוא ראש הפסגה ושם מת משה ואין צורך להוליכו אחר מותו: