פרשנות מצטטת על במדבר לג:נב

כי יביאך, עכשיו בא לבאר להם ענין הצווי הנאמר למעלה והורשתם את כל יושבי הארץ וכו' (במדבר ל"ג נ"ב), ופירוש איך יקיימו המצוה הזאת בפרט:

ואבן משכית. ראיתי להרמבמ"ן (ויקרא כ"ב) שפי' אבן משכית, אבן שהיו מחוקקים עליה היירוגליפישי (כתיבת כהני מצרים) ע"כ. ולא כן דעתי, שא"כ, מה זה שאמר להשתחוות עליה, ולא היה דרך המצריים להשתחוות לאבני ירוגליפישי — ועוד שא"כ היל"ל להשתחוות אליה. ויתכן שהיא כמו מצבה, כמו ויקח יעקב אבן וירימה מצבה, וקראה אבן משכית, כי האבנים הנעבדים היו נתונים תוך נרתק של כסף או זהב כמו תפוחי זהב במשכיות כסף, וכן האבן של מקדש הקאבא לישמעאלים, ובזה ידוייק אומרו להשתחוות עליה, כי כפי הרוב האבנים האלה היו נתונים למטה מהאדם, והעובד כורע ומשתחוה עליה לנשקה, ובפ' מסעי (במדבר ל"ג נ"ב) והורשתי את כל יושבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיותם .

ונשל. אינו כמו והוריש דמשמעו גירוש מן הארץ לגמרי. להיפך משורש ירושה כמש״כ בס׳ במדבר ל״ג נ״ב אבל ונשל משמעו ניתוק ממקום למקום כמו נשל הברזל מן העץ. כי ישל זיתך. וכן היתה הבטחת ירושת שבעה גוים מתחלה העתיק את כולם ממקומם על ידי שנתרבה ישיבת ישראל בתוכם. והיינו פי׳ מפניך. על ידי ישיבתך בתוכם יהיו מוכרחים להנתק:

ולא הוריש מנשה. סיפר הכתוב בגנותו, שהתחילו למעול בהקדוש ברוך הוא שצוה אותם (במדבר לג נב): והורשתם את כל יושבי הארץ וגו':