פרשנות מצטטת על במדבר לד:ד

[ו]עקרבת מן הצפון – "עקרבת" ("עקרבית" ב- ת) היא ללא ספק הכפר הערבי עקרבה של היום. במקרא נזכר מקום בשם "מעלה עקרבים" האמור לשכון בדרום יהודה (במדבר לד ד). אווסביוס (מאה רביעית) זיהה אותו בטעות עם עקרבה זו, והוא מתאר אותו כשוכן במחוז עקרבטיני הנקרא על שם הכפר (Akrabattine)²⁸אונומסטיקון לאווסביוס, מס' 32, עמ' 14. . יוספוס קורא למקום עקרבתה (Akrabeta – מלח' ג, 55, ועוד). נראה, אפוא, ששם המקום היה עקרבתה או עקרבת, כמו במשנה. עקרבת זו הייתה בירת הטופרכיה (מחוז משנה) הצפונית של יהודה. מצפון לה השתרעה ארץ השומרונים. הכוונה, אפוא, לכל תחום יהודה, מבחינה אתנית ופורמלית כאחת. [ו]לוד מן המערב – לוד הייתה יישוב גדול וחשוב. תחום יהודה השתרע מעבר לה, ואף שכן שם מרכז חשוב בעיירה יפו. אבל לוד נבחרה בגלל המרחק מירושלים, ולהלן נשוב לכך.

ויצא. (כמ"ש) [כל מקום] שנאמר ויצא, יצא חוט המודד ונלוז מקו הישר אל הצד, לפנים או לחוץ. וכל מקום שנאמר ונסב, הסיב שתי רוחות כמין דל"ת. וכל מקום שנאמר ותאר, הסיב איזה מקום סביב בג' רוחות ושב אל הקו הישר כבתחלה. והנה כתיב ויצא אל מנגב למעלה עקרבים, ובפרשת מסעי (במדבר לד, ד) כתיב ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים, כי מעלה עקרבים לא היה נגד לשון הים רק משוך לדרום, ויצא החוט ממזרח למערב באלכסון לצד דרום, ומצד זה אמר פה ויצא. ומצד ששם היה הפנה והזוית, הוקף משתי רוחות, ויצדק ונסב:

[ד] והרמב"ן יפרש, שתחלת מלכותו היה בבל ומשם יצא אל ארץ אשור, כי אשור מבני שם היה וזהו כלשון ויצא חצר אדר ועבר עצמונה (במד' לד ד') ולכן תקרא ארץ אשור ארץ נמרוד, כמ"ש "ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרוד בפתחיה" (מיכה ה ה), ושיבח הרש"ד הפי' הזה, וכתב מה נעמו אמריו בכאן לפי פשטות המקרא, וכן כוון אונקלס לפי' זה שתרגם מן ארעא ההיא נפק אתוראה", וכן תרגם יוב"ע "מן ארעא ההיא נפק נמרוד ומלך באתור", וכן בג' (יומא י, א) פי' שם על שם מדינה ולא על שם אדם, ובבכוה"ע לשנת תק"ץ (צד 38) פי' הח' ר' יהודה לבית ייטלס בענין אחר והשיג על הרש"ד, והסכים כרמב"ן בפירושו ולא כדעתו בפתרון המלה עיי"ש, ורנה"ו כתב שהוא אשור בן שם, והניח ארצו וממשלתו ברצון טוב, שלא להתערב עם נמרוד ואנשיו שהיו במורדי אור וזכה להיות ממלכה גדולה בעולם מושל על עמים רבים דורות רבות עד חורבן ננוה כמבואר בספרי הקדש, גם בשארית דברי הימים לסופרים קדמונים בעמים, ומלכות נמרוד בן כוש נאבדה מן העולם, ומשלו בני אשור על שתי הממלכות ולכן לא מצאנו זכר נמרוד בספרי הסופרים הקדמונים שכתבו שלשלת מלכי אשור כי לא היה מהם: