פרשנות מצטטת על במדבר לד:ה

ויעל אברם וגו' הנגבה. לָבֹא לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה, לְהַר הַמּוֹרִיָּה; וּמִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן, מִדָּרוֹם לְצָפוֹן הוּא מְהַלֵּךְ, שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁמּוֹכִיחַ בַּמַּסָּעוֹת וּבִגְבוּלֵי הָאָרֶץ:

ואלה, טעם הוי"ו בעבור שהזכיר בסוף הספר הראשון, כי ראה יוסף לבניו בני שלשים (ברא' נ כב) הזכיר כי אחיו ברדתם היו מעטים ופרו ורבו ומלת אלה גם בחסרון הה"א שוה לזכרים ולנקבות וכתיב "כי את כל התועבות האל" (ויקרא יח כז) ואחריו מכל התועבות האלה (שם שם כט), לאנשים האל (ברא' יט ח) אלה ילדו להרפה (ש"ב כא כב) מה אעשה לאלה (ברא' לא מג) וככה מלת לז, השונמית הלז (מ"ב ד כה) הנער הלז (זכרי' ב ה), ובעבור היות מלת אלה מלעיל היה הה"א נוסף כה"א לילה (ברא' א ה) נחלה מצרים (במד' לד ה), ושם לשון זכר ורבים שמות כי התי"ו כולל סימן רבים ורבות כמו מקומות ואבות, גם המ"ם ככה סימן הזכרים והנקבות, כמו נשים ופלגשים ויש שמות שימצאו במ"ם גם בתי"ו כמו נפשים (יחז' יג כ) נפשות (שם שם יח) לבבות (דה"א כח ט) גם לבבים על לבבהן (נחום ב ה):

גזר והיו תצאתו. תיו ק' ובמקצת ספרים מלא וא"ו בתר תיו קמייתא אמנם על פי המסורת דפרשת מסעי ראוי להיות חסר דנמסר שם כל אורייתא תוצאותיו כתיב. אל גבול הפלטי שהוא פסוק זה תצאתו כתיב אל כתף בית חגלה סימן י"ח: (יט) תצאותיו כתיב ושארא תצאתיו כתיב: גזר והיו תצאתו ימה בס"א הימה ולא יתכן שבסימן כ"ד נמסר כל הימה שבסיפרא ואין זה בתוכם והוי יודע דהתם במסרה גדולה נמסר הימה ו' וטעות הוא וצריך להגיה ז' ולהוסיף וגבול ים והימה דלעיל בסימן ט"ו:

מִן הַשִּׁיחוֹר הוּא נִילוּס, הוּא נַחַל מִצְרַיִם, הוּא סָמוּךְ לִתְחוּם מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּ'אֵלֶּה מַסְעֵי' (במדבר לד ה), וְלָמַדְנוּ כָּאן שֶׁלֹּא כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ בְּחַיָּיו כָּל מֶצֶר הַדְּרוֹמִי אֶלָּא מִמִּדְבַּר צִין, הוּא הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִירָה עַד הַנִּילוּס, הוּא תְּחוּם עַזָּה הָאָמוּר לְמַעְלָה, מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵע עַד עַזָּה.

קָטֹן מֵהָכִיל. בְּשֶׁל משֶׁה הוּא אוֹמֵר, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: נַנָּס פְּלוֹנִי וּפָסוּל לַעֲבוֹדָה.