פרשנות מצטטת על במדבר לה:י

כי אתם עוברים וגו'. במדבר ל"ה, י'.

כי אתם וכו׳ נסים של ירדן וכו׳. דאל״כ הול״ל כי תעברו את הירדן לבוא א״נ מתיבת לרשת יתירה דריש דהא כתיב בתר הכי וירשתם אתה וא״כ לא הול״ל תחלה אלא לבא אל הארץ ומאי לרשת אלא ה״ק בזמן שאתם עוברים תדעו מיד שתבאו לרשת. וזה נראה טפי ממ״ש הרא״ם ז״ל דאל״כ לא הו״ל להזכיר העברת הירדן כלל שהרי מצינו בכמה מקומות כן דבהך פרשתא גופה ועברתם את הירדן וישבתם בארץ ולא פירש״י התם ולא מידי. וה״נ בפרשת מסעי דכתב כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען ופירש״י כשאתם עוברים ע״מ כן תעברו וכו׳ התם נמי טעמיה כדאמרן מדכתיב אתם עוברים ולא כתיב תעברו. א״נ מדכתיב כי אתם עוברים וכו׳ ארצה כנען ונראה חסרון בלשון הכתוב דהול״ל לבא ארצה ומכח זה דרשינן הכי:

אז יבדיל משה וגו׳. בעת שהיה משה עסוק ללמד בישראל חק ומשפט היינו תורת העיון להוציא הלכות חדשות למעשה עשה פעולה שבזה ימצאו חפץ בתורת העיון. ומש״ה נסמך לזה המעשה וזאת התורה אשר שם משה לפני ב״י. אשר אין לו ענין כאן לפי הנראה. אבל יבואר שם עפ״י סוגית הגמ׳ דפי׳ אשר שם משה היינו כח העיון והחידוש. ומעתה יבואר כי המעשה שנזדרז משה להבדיל ערים בעה״י וידוע שאין קולטות עד שיבחרו שלש ערים בא״י ומכ״מ הזדרז משה להבדילם כדי להורות להזדרז לעיון הלכה חדשה טרם הגיע המעשה לידנו. משום שבזה בטוח יותר שתצא נקיה משגגה מאשר יכריח הענין להוציא ההוראה בשעה שאירע המעשה . וכך הזדרז משה רבינו להכין שלש ערים שנצרך ג״כ עיון והשגחה שיהיה עפ״י ההלכות המבוארות במס׳ מכות פ״ב ולא בנקל הי׳ למצוא ערים המסוגלות לזה. כמש״כ בס׳ במדבר ל״ה י׳. ומזה נלמוד לעיון הלכה. ועפ״י דברינו יובן דרשת חז״ל על מקרא הסמוך: