פרשנות מצטטת על במדבר לה:יז

לקטלא הוא דאמדינן - דכתיב באבן יד אשר ימות בה הכהו (במדבר ל״ה:י״ז):

(ט) פי' שהי"א אינם נותנים טעם באיזה משמעות היא נושא הבי"ת, ואפשר לפרש דעת הי"א שבי"ת בראשית נושא המאמר את השמים, וי"ג "בלא טעם" ובכ"י א הגי' "כלי טעם" ופי' כי זאת הבי"ת הוא בי"ת הכלי, כמו "באבן יד" (במד' ל"ה י"ז) וכן בראשית ר"ל עם ראשית וכן כתב המורה (פ"ל מהחלק השני) "והבי"ת כבי"ת הכלי" (פי' כי אצל המדקדקים יבוא הבי"ת בשמוש בשני פנים, בי"ת הכלי ובי"ת העזר, בי"ת הכלי הוא כאשר דבר אחר נמצא תוך דבר, שהדבר המקבל הוא כלי לדבר המקובל ויאמר שהוא נמצא בו כאמרנו "היין בחביות" בי"ת בחביות, יאמר שהוא בית הכלי וטעם קריאתה בית הכלי בהורות מקום הדבר או הזמן, ובי"ת העזר כמו "ופעל בפחם ובמקבות יצרהו" (ישעי' מ"ד י"ב) בי"ת במקבות נקרא בי"ת העזר) והח' רי"ר רוצה לגרוס תחת "בלי טעם" "כלי ועם" ר"ל שהבי"ת נושא בקרבו הוראת "כלי" והוראת "עם" (מיט) והיא המכונה בשם "בי"ת הכלי":

ויש מקשים, שהיה לו לומר 'עינו רעה' בלבד, ולא שייך לומר 'עינו רעה בשלו', דהא בשלו אין עינו רעה, רק עינו רעה באחר, שאינו רוצה לתת לו, וכדכתיב (דברים טו, ט) "ורעה עינך באחיך". ואין זה קשיא, כי הבי"ת משמשת בלשון 'עם', והיא בי"ת הכלי, כמו (ר' במדבר לה, יז) "באבן יד הכהו". ורוצה לומר שהוא בעל עין רעה עם ממון שלו. וכן 'עינו רעה בשל אחרים', שהוא נוהג מנהג עין הרע עם ממון שהוא של אחרים. ואין* הפירוש שנותן עין הרע בשלו, רק פירושו שיש לו עין הרע בשלו, שאילו היה עין טובה היה נותן לאחר, אבל יש עין רעה בשלו, לכך אינו נותן לאחר.

בשבט. כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית? תַּ"לֹ בְּיִשְׂרָאֵל וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ (במדבר ל"ה), וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: מַה יִּשְׂרָאֵל חָמוּר אֵין חַיָּב עָלָיו אֶלָּא אִם כֵּן הִכָּהוּ בְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית וְעַל אֵבֶר שֶׁהוּא כְדֵי לָמוּת בְּהַכָּאָה זוֹ, עֶבֶד הַקַּל לֹא כָּל שֶׁכֵּן (מכילתא):