כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ לְפִ֣י עֵדִ֔ים יִרְצַ֖ח אֶת־הָרֹצֵ֑חַ וְעֵ֣ד אֶחָ֔ד לֹא־יַעֲנֶ֥ה בְנֶ֖פֶשׁ לָמֽוּת׃
תוספות
כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים - ואחד דכתיב גבי ועד אחד לא יענה בנפש (במדבר לה) מוקי לה בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לד.) בדרישה מן התלמידים ולא יומת על פי עד אחד (דברים יז) דרשינן בפרק ראשון דמכות (דף ו:) לעדות מיוחדת לאפוקי אחד רואה מחלון זה ואחד רואה מחלון זה אבל קשיא דגבי שבועת העדות כתיב והוא עד (ויקרא ה) ומחייבין אפילו אחד כדתנן (שבועות דף לא:) כפר אחד והודה אחד הכופר חייב וי"ל דשבועת העדות לא חייבה תורה אלא בתביעה כדילפינן התם מקראי הילכך כל היכא דמפסידו ממון מיחייב דבהפסד ממון תליא מילתא:
שערי תורת ארץ ישראל
העד אין מלמד לא זכות ולא חובה מנלן שנאמר כו'. — צ"ל: העד אין מלמד לא זכות ולא חובה מניין שנאמר (במדבר ל"ה ל') ועד אחד לא יענה בנפש למות ומניין אפי' זכות ת"ל אחד לא יענה ומניין שהוא עצמו אינו מלמד עליו חובה ת"ל לא יענה בנפש למות (כעין זה ברי"ף פרק זה ויש שם ט"ס ע"ש וע' בבלי ל"ד א', ומשנה שלימה שנינו בפ"ה מ"ד אפי' הוא אמר יש לי ללמד על עצמי זכות שומעין לו) ריש לקיש אמר פעמים שאדם רואה את עצמו מזדמם (פי' שרואה עד זה שבאו עדים אחרים להזים את עדותן) ומפליג דבריו שלא ימות (פי' לפיכך עד זה מפליג עדותו לענין אחר כדי לבטל דבריו מה שהעיד לחובה ולא יהיה צורך אל העדים להזימן ומשום הכי אמרו שאין העד מלמד אפי' זכות, וכן פירש הפ"מ מאמר ריש לקיש זה).
ברטנורא
אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות. אפילו זכות, וכ״ש חובה. משתקים אותו, דכתיב (במדבר ל״ה) ועד אחד לא יענה, בין לזכות בין לחובה: