פרשנות מצטטת על במדבר ל:י

ואשה כי תדור נדר לה'. אשה בת י"ב שנה ולמעלה תקרא גדולה ונדריה ושבועותיה קיימין, ומי"א שנה ולמעלה שהיא קטנה בודקין אותה כל אותה שנה אם יודעת לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה דבריה קיימין, כדין הקטן מי"ב שנה ולמעלה, אבל קודם לכן אין דבריהם כלום. ולאחר שתים עשרה לאשה ולאחר שלש עשרה לאיש אע"פ שאין יודעין לשם מי נדרו והקדישו דבריהם קיימין. והפרשה הזאת תבאר לנו בעניני הנדרים ענינים גדולים רבים במלות מעטות, ובאו דיני האשה על ארבעה חלקים, ואלו הן, נערה, ארוסה, נשואה, אלמנה. נערה היא מתחלת י"ב עד סוף ששה חדשים אם יש לה אב הרי היא ברשותו והוא יכול להפר כל נדריה ושבועותיה ביום שמעו, דחזקה שעל דעת שירצה אביה נדרה וכאלו התנתה בפירוש, מה שאין כן בבן, וכענין מכירת הבת שהאב רשאי למכור את בתו לאמה ואין כן בבן. מששה חדשים אלו ואילך נקראת בוגרת והרי היא ברשות עצמה, והוא שאמרו רז"ל כיון שבגרה שוב אין לאביה רשות בה, וכל נדריה ושבועותיה כנדר אלמנה וגרושה שכתוב כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה. אם נדרה בעודה ברשות אביה והפר לה ביום שמעו הכל בטל, ומה שאמר וה' יסלח לה דקדקו רז"ל במה הכתוב מדבר, בדבר שצריך סליחה, כגון שהפר לה והיא לא ידעה ועברה על נדרה כפי מחשבתה, ובודאי מי שחושב שעושה עברה אעפ"י שאינו עושה צריך סליחה. ארוסה הוא שכתוב ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה, הויה זו לשון ארוסין, וזה מדבר בנערה המאורשה שאין לה הפרה ע"י האב לבדו או על ידי הארוס לבדו אלא ע"י שניהם, וכן שנינו נערה המאורשה אביה ובעלה מפירין נדריה, והרי זו כאלו נדר בפירוש על דעת שניהם, וצריך שישמעו שניהם ביום אחד ויפרו בו ביום, ואם מת הארוס חזרה לרשות אביה, ואביה מפר לה כאלו נדרה קודם שנתארסה, ואם מת האב אחר שנתארסה ונדרה אחר מותו אין הארוס מפר נדרי ארוסתו עד שתכנס לחופה.

נדר אלמנה וכו'. במדבר ל' י'.

נדר אלמנה וגרושה יקום עליה – (במדבר ל י), כיצד – אלמנה ש: אמרה הרי אני נזירה לאחר שלושים יום – או שנדרה כל נדר אחר בהיותה אלמנה, אף על פי שנישאת בתוך שלושים יום אינו יכול להפר – נכתב משהו אחר ותוקן בידי המעתיק הראשון בשוליים, לאחר שלא הצליח לתקן את המקור. המשנה אינה מדברת על המקרה הרגיל שאין להפר נדר אלמנה, אלא על מקרה מיוחד של אלמנה שנדרהּ מתחיל לאחר נישואיה השניים. נדר כזה תקף משום שנדרה אותו בהיותה עצמאית. [נדרה] והיא ברשות הבעל והיפר לה – כך בשינויים בעדים רבים⁵³ב, ד, ז, ט, כ, נ, ן2, פ1, ף10, ת, ג25. , ובשאר עדי הנוסח "הפר" או "מפר" במקום "והיפר" (עם וי"ו החיבור). אם האות וי"ו היא וי"ו החיבור הרי שזה המשך תיאור המקרה, ואילו בלעדיה הרי שהמשנה מחדשת את ההלכה שמותר לו להפר לה. כוונת המשנה שאם נדרה כשהיא ברשות הבעל הוא זכאי בהפרת נדריה, גם אם הנדר חל לאחר גירושיה או התאלמנותה. זכות ההפרה נקבעת לפי מעמדה בשעת הנדר בלבד. במשפט הבא תדגים המשנה מקרה כזה. ברוב עדי הנוסח נוסף "כיצד": אמרה הרי אני נזירה לאחר שלושים [יום] אף על פי שניתאלמנה או ניתגרשה בתוך שלושים יום הרי זה מופר – בשעת הנדר הייתה עדיין נשואה, ואולי אף כבר תוכננו הגירושין, או שבעלה נטה למות. ואמנם הנדר יתחיל רק בעוד זמן, אך בינתיים הנדר חל ויש לבעל זכות להפר את נדרה. זכות ההפרה עומדת לו גם אם בפועל קרוב לוודאי שלא יסבול מהנדר.