פרשנות מצטטת על בראשית א:טז

עיקר הא מילתא בפ' אלו טריפות (חולין דף ס:) דאמרינן התם ר"ש בן פזי רמי כתיב (בראשית א׳:ט״ז) ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב (בראשית א׳:ט״ז) את המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב"ה רבש"ע אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד אמר לה הקב"ה לך ומעט עצמך אמרה לפניו רבון של עולם מפני שאמרתי לפניך דבר הגון אמעט את עצמי אמר לה ולמשול

דכתיב בה ולמשול בה ביום ובלילה. וכבר כתיב בראשית א' ט"ז את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ומהו עוד ולמשול ביום ובלילה ע"כ דורש שמלבד שעיקר ממשלת הכוכבים בלילה שעליו נאמר לממשלת הלילה כנ"ל אבל יתרון אחד יש ללבנה ולמשול ביום ובלילה יחד וזה אם אינו ענין לחמה שאינה מושלת בלילה כלל תנהו ענין ללבנה שמושלת ונראית ברקיע ביום ובלילה:

ועוד במדרש החדש הזה לכם, בעולם הזה החדש הזה לכם. ובאור הענין שלכם הוא שתהיו מונין בו לפי שישראל מונין ללבנה ונמסרה הלבנה לישראל שימנו בה לומר לך מה הלבנה נראית ביום ובלילה כך ישראל בעוה"ז ובעולם הבא וזרעו של עשו מונין לחמה שהוא המאור הגדול ויהיה המאור הגדול לקטן שהקב"ה קראו קטן שנאמר (ירמיהו מ״ט:ט״ו) הנה קטן נתתיך בגוים, והמאור הקטן לגדול זה ישראל שהקב"ה קראו גדול שנאמר (דברים ד׳:ח׳) ומי גוי גדול וגו', וזרעו של המונין לחמה עתידין הם שידונו בו שנאמר (מלאכי ג׳:י״ט) ולהט אותם היום הבא, משל למלך שקדש אשה וכתב לה מתנות מועטות כיון שבא לנשאה כתב לה מתנות מרובות, כך בעוה"ז הקב"ה ארס את ישראל דכתיב (הושע ב׳:כ״א) וארשתיך לי לעולם, ולא מסר לה אלא הלבנה בלבד שנאמר החדש הזה לכם, אבל לימות המשיח יהיו נשואין שנאמר (ישעיהו נ״ד:ה׳) כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו, ובאותה שעה הקב"ה מוסר להם את הכל שנאמר (דניאל י״ב:ג׳) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע.
ומצינו במסכת סופרים ובירושלמי גם כן אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים ומישר את רגליו כנגדה ורוקד לפניה ג' פעמים ומברך ברוך אשר במאמרו ברא שחקים וגו', ואומר ברוך בוראך ברוך יוצרך ברוך מקדשך כשם שאני רוקד כנגדך ואין אני נוגע בך כך אם ירקדו אחרים ויעמדו כנגדי לא יגעו בי, תפול עליהם אימתה וגו'.