פרשנות מצטטת על בראשית ב:ו

וּמִטַּעַם זֶה לֹא נֶאֱמַר בִּתְחִלַּת מַרְאָה זוֹ ״וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳״. כִּי אִם עַד אַחַר שֶׁנִּכְנַס בָּאָרֶץ, כִּי אָז הָיָה מוּכָן לִרְאוֹת בְּמַרְאוֹת הַשְּׁכִינָה. אֲבָל קֹדֶם זֶה, שֶׁהָיָה עֲדַיִן בְּחוּץ לָאָרֶץ, לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ כִּי אִם קוֹל דְּבָרִים, כִּי לֹא נִרְאָה אֵלָיו ה׳ עֲדַיִן עַד בּוֹאוֹ לָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ. וְעַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא ״סוּלָמָא דְּצוֹר״, כִּדְאִיתָא בַּיַּלְקוּט פָּרָשָׁה זוֹ (יב א): ״כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אַבְרָהָם לְסוּלָמָא דְּצוֹר, אָמַר: ׳יְהֵא חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַזֹּאת׳״. מִי הִגִּיד לְבַעַל הַמִּדְרָשׁ שֶׁהִגִּיעַ אַבְרָהָם לְסוּלָמָא דְּצוֹר? וַדַּאי כַּוָּנָתוֹ עַל הַר הַמּוֹרִיָּה, כִּי שָׁם מְקוֹם הַסֻּלָּם אֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב עוֹמֵד בְּבֵית אֵל, וְדֶרֶךְ אוֹתוֹ סֻלָּם עוֹלִים וְיוֹרְדִים הַנְּשָׁמוֹת, וְשָׁם צוּר חָצְבוֹ שֶׁל הַגּוּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא א): ״הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם״. כִּי מֵאוֹתוֹ צוּר שֶׁנִּקְרָא אֶבֶן שְׁתִיָּה הוּשְׁתַּת הָעוֹלָם הַכְּלָלִי, גַּם הָאָדָם שֶׁנִּקְרָא עוֹלָם קָטָן נוֹצַר מִמְּקוֹם אוֹתוֹ צוּר, אֲשֶׁר בּוֹ מְקוֹם הַסֻּלָּם גַּם לַנְּשָׁמָה כָּאָמוּר. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר ״לֶךְ לְךָ״ כָּאן, וּבָעֲקֵדָה, וְכֵן בְּפָסוּק ״אֵלֶךְ לִּי אֶל הַר הַמּוֹר״, וְכֵן ״הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ״ – הָלַךְ לִמְקוֹם מְקוֹרוֹ, כִּי ״אֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ״. וְכֵן (דברים ב יג): ״קוּמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד״ – הַיְינוּ גַּם כֵּן לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן (ירמיה ה ה): ״אֵלֲכָה לִּי אֶל הַגְּדוֹלִים״ – כִּי שָׁם דִּירַת הַשְּׁלֵמִים. וְכֵן כָּל ״לִי״ וְ״לוֹ״ וּ״לְךָ״ וְ״לָהֶם״ שֶׁבַּמִּקְרָא פֵּרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ זֶה. וְהֵבִין אַבְרָהָם מִמִּלַּת ״לֶךְ לְךָ״ לָלֶכֶת לְאֶרֶץ כְּנַעַן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לְאֵיזֶה אֶרֶץ יֵלֵךְ.

ועוד אמרו במדרש ד"א כי גאה גאה נתגאה על כל המתגאים שכל המתגאים לפניו במה שהם מתגאים נפרע מהם. מצרים ופרעה נתגאו במים ולקו במים. דור המבול נתגאו במים אמרו אין אנו צריכים לטפה של גשמים אלא ואד יעלה מן הארץ נפרע מהם במי המבול שנאמר (בראשית ז׳:י״א) ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה תהום עליון ותהום תחתון. אנשי סדום נתגאו בעשרם ברבוי כסף וזהב ובקשו לכלות מהם רגלי עוברי דרכים שלא יצטרכו לתת להם, והקב"ה כלה אותם מן העולם, זש"ה הכתוב (איוב כ״ח:ד׳) פרץ נחל מעם גר, הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו, וכתיב (שם יב) לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל, וכתיב (שם) ישליו אהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל, וכתיב (יחזקאל ט״ז:מ״ט) הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה. פרעה נתגאה במרכבות שנאמר ויקח שש מאות רכב בחור נפרע ממנו במרכבות שנאמר מרכבות פרעה וחילו וגו'. סיסרא נתגאה ברכבו שנאמר (שופטים ד׳:י״ג) ויזעק סיסרא את כל רכבו נפרע ממנו ברכבו שנאמר (שם ה) הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא. שמשון במה שנתגאה בו נפרע ממנו נתגאה בעיניו שנאמר (שם יד) אותה קח לי כי היא ישרה בעיני, נפרע ממנו בעיניו שנאמר (שם טז) ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו. וכשם שחטא בעזה שנאמר (שם) וילך שמשון עזתה וירא שם אשה, כן נפרע ממנו בעזה, שנאמר (שם) ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחושתים, אבשלום נשתבח בשערו לקה בשערו. שנאמר (שמואל ב י״ח:ט׳) ויחזק ראשו באלה. סנחריב נתגאה ברכבו שנאמר (ישעיהו ל״ז:כ״ד) ברוב רוכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון, מה כתיב (מלכים ב י״ט:כ״ג) ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור, נבוכדנצר נתגאה ואמר (ישעיהו י״ד:ט״ו) אעלה על במתי עב וגו', מה כתוב (שם) אך אל שאול תורד וגו' אמר לו הקב"ה אתה הפרשת עצמך מבני אדם לעשות עצמך אלוה אני אפריש אותך מבני אדם להיות מדורך עם הבהמות הוא שכתוב (דניאל ד׳:כ״א-כ״ב) ולך טרדין מן אנשא ועם חיות ברא להוה מדורך, לכך כתיב גאה גאה.

וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁקָּדַם הוּא וְעָלָה תֵּכֶף קָרָא לוֹ ה׳. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי בְּחִינַת הַקְּדוּשָּׁה לֹא תַּקְדִּים אֶלָּא לַמַּזְמִין אוֹתָהּ וּמֵעִיר עַל הַדָּבָר, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג צב.): בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (בראשית ב:ו) ״וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה״ מִלְמַעְלָה ״אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה״, וְיִרְמוֹז בְּאָמְרוֹ וַיִּקְרָא לְשׁוֹן יְקָר וּגְדוּלָּה עָשָׂה ה׳ לְמֹשֶׁה עַל הֲכָנָתוֹ וּזְרִיזוּתוֹ בַּדָּבָר.

המה. הרשעים האלה הם דור המבול שמרדו באור, בשביל המטר שהיה עולה מן הארץ ולא היו צריכים לכלום: