וַיִּטַּ֞ע יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃
עזרא בן שלמה
וקראו רז"ל כמו כן אצילות ההויות וגלוי' עקירה. אמר כד (נ"ל כדאיתא) בב"ר ויטע ה' אלהים גן בעדן הה"ד (תהלים ק"ד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע. אמר ר' חנינא כקרני חגבים היו. גם בזוהר פנחס ע"ב בסגנון זה. ועקרן הקב"ה ושתלן בתוך גן עדן הבן המאמר הנפלא הזה. עכ"פ הנוטע צריך שהי' בידו נטוע בך הדורות היה אצילותם והמשכותם לעקירה ובריאתם וגדילתן במקומן לנשימה וצריכים הנאים (ונלמהר"ם שצ"ל ולנטיעה). וצריכים הנטעים נטע שעשועים להשקותם לרגעים לכך אמר רבי חנינא כו' (ועיין בפירושו על התורה בבראשית בפסוק ויטע דף ח"י) מדרש רבה שם ישבעו עצי ה'. ישבעו חייהם ישבעו מימיהם ישבעו מטעתם ר"ל כי כל סיבה מקבלה מן הסיבה שהוא למעלה ממנו. החיים שואב ממקור החיים והמים מן החיים והנטיעות מן המים וכל זה באו (נ"ל כאן).
רבנו בחיי
ודע כי מה שלא פי' הכתוב בשמים מה היו תחלה כמו שפירש בארץ, מתוך שפירש ענין הארץ תוכל להבין ענין השמים ועל זה סמך ושתק שלא הזכיר ענין השמים ולא פי' מה היו הגלגלים קודם הגיעם אל תכליתם כמו שהם היום, אבל לפי הקבלה שרמזתי לך יבא הענין אמת ויציב ונכון וקיים כשלא פירש ענין השמים לפי שהם העדן והאיך יוכל לפרש מה היה תחלה, וכבר דרשו רז"ל (ישעיה סד ד) עין לא ראתה אלהים זולתך, זה עדן שלא ראתה עין מעולם ולכך גלה ענינו וסתם הנסתרות והאריך בנגלות, והבן זה היטב כי השמים והארץ שבפסוק ראשון הם התפארת והעטרה והם העדן והגן שהכתוב מזכיר לפניו, וזהו מדרש רז"ל שנברא ג"ע קודם שנברא העולם ואם הגן נברא כ"ש העדן שהרי הגן נטוע בו הוא שכתוב ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם.