פרשנות מצטטת על בראשית ג:יט

כי יאמרו לא נראה אליך ה'. אפי' כשאומר להם שמך יאמרו אתה היית יודע שמו של הק' אבל לא נראה אליך, ועשה ג' אותות בתחלה נחש לפי שהיה בעמל ויגיעה וכל עמל ויגיעה של עולם הנחש גרם כדכתיב (בראשית ג') בזעת אפך תאכל לחם ורמז להם כי על היגיעה שלהם נגלה, ואח"כ נגע צרעת כי בשביל יגיעתם יביא נגעים על פרעה ביד משה ומה שאמר לו הבא ידך בחיקך לפי שדרך הנגעים לבא ע"י סגר לילך ע"י סגר כמו שמפורש בפרשת נגעים והסגיר הכהן את הנתק וגו' אח"כ דם כי ישפוך דם על מצרים בשביל ישראל במכות בכורות ובים:

וכך פי׳ הברכה אשר יצר אתכם בדין כו׳ והמית אתכם בדין וכו׳ הכל בטבע הבריאה. כדבר ה׳ לאדם כי עפר אתה ואל עפר תשוב. ויבואר עוד להלן ב׳ ט׳ ובפ״ג. ועוד נתבאר בס׳ (במדבר ט״ז ט״ז) ע״פ מאמר חז״ל דדיני תורה הוא הטבע שבהם נחקקו וקימים טבע העולם. ומש״ה נקראו שניהם דין. וזהו כונת מאמרם בב״ר מתחלה ברא הקב״ה עולמו בדין וראה שאין מתקיים שיתף הקב״ה רחמים בדין. אין הפי׳ שהיו בזה חזרה ממה שחשב תחלה ח״ו. אלא ה״פ דהבריאה היה בדין גמור. אבל ההנהגה וקיום העולם א״א בדין ע״פ חקות התורה שהן לענוש על כל דבר פשע אם לא בשתוף רחמים בדין. וזה ידע הקב״ה לפני הבריאה שאחר כן יהיה ההכרח לשתף רחמים:

ולאן כו'. כמ״ש (בראש' ג') כי עפר אתה כו' (קהלת י״ב:ז׳) וישב העפר כו' וכתיב (איוב כ״ה:ו׳) אנוש רמה ובן אדם תולעה כו':