וַיַּעַשׂ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם׃ (פ)
גור אריה
מה ענין זה כו'. הרא"ם הקשה והלא כסדר נכתב, שלא עשה להם כתונת אלא אחר שחטאו, אבל מתחלה לא היה להם בושה ולא היה להם כתונת, ועוד, אם מיד היה להם כתונת מאי זה שאמר (רש"י כאן) ש'ראה אותם ערומים וכו", והלא היה להם כתונתם, ואומר אני כי אין זה קושיא, שכך פירושו – מפני שכתוב (ר' לעיל ב, כה) "ויהיו האדם ואשתו ערומים ולא יתבוששו" – קשה מאי ענין זה לזה שכתוב אחריו "והנחש היה ערום", דמלשון שכתוב "ויהיו שניהם ערומים" משמע שבא לסמוך אחריו "ויעש אלקים כתנות עור", דאם לא כן מאי בא לאשמועינן בזה שנאמר "ויהיו שניהם ערומים ולא יתבוששו", דאם בא לומר שלא היה יודע האדם בין טוב לרע – הוי ליה לכתוב 'והאדם לא ידע בין טוב לרע', אלא משמעות הכתוב בא לומר בשביל שהיו שניהם ערומים ולא יתבוששו להלביש עצמם – הלביש אותם הקב"ה, ואם כן מאי ענין זה שסמך אחריו "והנחש היה ערום". והשתא מה בכך דנכתב כסדר, מכל מקום אל "ויהיו שניהם ערומים" לא יתכן למסמך רק "ויעש אלקים כתנות עור וילבישם" (פסוק כא), אלא שבא ללמד מאיזה דבר קפץ עליהם הנחש:
משנת ארץ ישראל
תיאור זה של החלוק מאפשר את זיהויו עם הכיתון היווני-רומי, שהיה הבגד הסטנדרטי של המוני העם, ועם הכותונת המקראית. אכן, המדרש מזהה במפורש: " 'ויפשיטו את יוסף' – זה הפינס, 'את כתנתו' – זה חלוק, 'את כתנת הפסים' – זה הפרגוד, 'אשר עליו' זה פמלניא"14בראשית רבה, פרשה פד טז, עמ' 1019. אלבק מעיר שם על נוסח "סיגוס" במקום "פינס", והדברים נראים. הסגוס הוא בגד חיצוני עבה, אך רק על חלקו העליון של הלובש. . ואכן, בספרות חז"ל מופיעה הכותונת (כתנת) רק בהקשרים מקראיים או בתיאור בגדי הכהונה, ובלשון המשנה חלוק בלבד, מכאן שכותונת בלשון המקרא היא חלוק בלשון חז"ל. כמו כן, בכל מקום שנזכרת "כתונת" בתנ"ך מתורגם בתרגום היווני "כיתון" ובתרגום הארמי בדרך כלל "כיתונא", חוץ מפרשת יוסף שיונתן מתרגם בה את "כתונת הפסים" – "פרגודא", בהשראת המדרש שציטטנו15ראו פירושנו לשבת פט"ז מ"ד. . גם את המונח המקראי "כתנות עור" (בראשית ג כא) מפרש הדרשן "שדבקים לעור" (בראשית רבה, ג כב, עמ' 197), ואכן היה זה בגד הצמוד לגוף כפי שפורש כאן. הכוהנים לבשו כותונת כאחד מבגדי הקודש הרגילים (יומא פ"ז מ"ה).
מגלה עמוקות
תנינן בגיטין פרק הנזקין אמר ר' לוי שמנה פרשיות נאמרו בו ביום שהוקם המשכן פרשת כהנים פרשת לוים פרשת טמאים ופרשת שילוח טמאים פרשת אחרי מות פרשת נרות פרשת שתויי יין ופרשת פרה אדומה. הטעם שהי' שמנה פרשיות לפי שהיה יום שמיני למילואים שנתמלא ונתבסם העולם על עומדו ועל תיקונו והיה אז שם מלא על עולם מלא ונתלבש הכ"ג בשמנה בגדים הן הן ארבע בגדי לבן נגד ד' אותיות הויה וד' בגדי אדום נגד ד' אותיות אדני שהם חיות קטנות עם גדולות ז"ס מלואים ומאחר שהיה העולם מלא ונתמלא בכל רחמים בעולם איך יצאת זאת מלפניו יתברך לעורר מדת הדין ולשלוט בהם הלא אמר (שמות כב) אשר ירשיעון אלקים על אשר אמרו (שם לב) עשה לנו אלקים ועוד למה אמר אחרי מות שהוא מופלג הלא באותו יום הי' אחר מבעי לי' כי באותו יום מיד נאמרה פרשה זו ועוד בקרבתם לפני ה' הלא חנון ורחום ה' לפני אלקים מבעי ליה שהוא דין קשה כי אותו היום (משלי ט) חכמות בנתה ביתה של משכן (שם) חצבה עמודיה שבעה ז' ימי מלואים (שם) טבחה טבחה ב' טביחות נדב ואביהוא (שם) מסכה יינה שתויי יין היו אף ערכה שולחנה כי אותו היום היה יום א"ף כי היום ה' נראה אליכם בקמץ על מד"הד שירד לעולם ועוד קושיית הזוהר פסוק ראשון מתחזי יתיר דבר אל אהרן אחיך מכאן שירותא דפרשתא ר' אליעזר תירץ בזוהר. ובמדרש הנגלה הי' ר"א בן עזריא אומר משלו משל למה"ד לחולה שנכנס לרופא כו' במדרש בזאת יבא אהרן אל הקודש מפני מה אין הכהן משתמש בבגדי זהב משום גאוה שנאמר (משלי כה) אל תתהדר לפני מלך בפר זה אברהם שנ' (בראשי' יח) ואל הבקר רץ אברהם איל לעולה זה יצחק (שם כב) והנה איל אחר נאחז בסבך. עז בזכות יעקב (שם לז) קח לי משם שני גדיי עזים טובים לך טובים לבניך טובים לך שע"י תקבל הברכות וטובים לבניך שעליהם מתכפר להם בי"הכ הה"ד כי ביום הזה יכפר אין לי אלא אבות אמהות מנין ת"ל בד בבד יהיה עכ"ל וקשה מי בקש זאת מידו שיהיה עמו זכות אבות ואמהות שעשה ממנו קושיא אין לי אלא אבות אמהות מנין ולפי הדרש יש לפי שבעל המאמר יודע סוד פסוק חכמות בנתה ביתה הנדרש על יום הקמת המשכן שאמר שם חצבה עמודי' שבעה דהיינו שבשביל ז' עמודים שהעולם עומד עליהם הוקם המשכן על כן היו ז' ימי מלואים וסוד ז' עמודים הם ג' אבות שין של תלת ראשין של תפילין ד' אמהות שהם שין של ד' ראשין לכן הקריבו באותו יום ז' קרבנות כמו שביציאת מצרים הי' (שיר ב) קול דודי בא בזכות אבות (שם) מדלג על ההרים בזכות אמהות מקפץ על הגבעות. וכן הוא אומר (שמות יב) שה לבית אבות אלו אבות שה לבית בזכות אמהות כן בשעת הקמת המשכן הנה זה עומד כזה וכזה אחר כתלינו שהוא המשכן משגיח מן החלונות אבות מציץ מן החרכים אמהות הם סוד ז' צינורות שעליהם הושתת העולם ז' עמודים ממש או נאמר שבזה היום הי' כיום שנבראו בו שמים וארץ ונתקן חטא אד"הר וחוה וכמו שתיקונו של אד"הר ע"י ג' אבות נר"נ כן תיקון חוה הי' ע"י ד' אמהות לכן הוצרכו כ"ג להיות זכר ונקיבה וכפר בעדו ובעד ביתו כי שניהם צריכים כפרה לכן סבר ר"י מכינים עוד אשה לכ"ג קודם יוה"כ זהו שנאמר בזאת יבא אהרן אל הקודש ר כשהיה אהרן רוצה לבא אל בית המקדש הוצרך להכין לו אשה שנקראת זאת (בראשית ב) לזאת יקרא אשה וזה הטעם שמתו בניו של אהרן לפי שנא' אדם כי יקריב מכם ר"ל צריך להיות זכר ונקיבה שנקראו אדם זאת תורת העולה היא העולה וקרינן הוא כי צריכין להיות זכר ונקיבה והם לא נשאו אשה ופגמו בחצי הראשון של שם שהוא י"ה נקרא לפני ה' לכן יצא אש מלפני ה' ותאכל אותם לכן בא המשל מ הרופא שהזהירו אל יבא בכל עת גו' ולא ימות גו' בזאת יבא שלא ימות כדרך שמתו נדב ואביהוא שלא שת לבם גם לזאת ובזו זרזו יותר מן הראשון שאמר בזאת לכן הקשה בעל המדרש ג' קרבנות אלו מורים ג' אבות אבל אמהות מנין שעל אמהות מורה זה הענין לכן הביא פסוק בד בבד יהיה ר"ל שצריך להיותתיקון כתונת בד של אד"הר שאיתא במדרש בגדי כ"ג נתלבש אד"הר לכן ב"פ וילבישם במסורה (שם ג) כתנות עור וילבישם ובזו הפרשה בגדי קודש ולבשם והנה בזה היום הוצרך כ"ג ליקח ג' תיקונין של ג' אבות כי בעון עגל נתקלקו ג' קטרין נר"נ לכן הוצרך משה להעיר באומרו (שמות לב) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך כי קלקולם הי' ע"ז ג"ע ש"ד כמ"ש (שם) ויקומו לצחק ועתה בזה היום הוצרך לתקן שלשתן נגד תיקון נפש אברהם ע"ז נגד תיקון רוח יצחק ש"ד נגד תיקון נשמה יעקב ג"ע הן הן ג' עמודים שהעולם נכון עליהם: