פרשנות מצטטת על בראשית ד:טז

ויש לך לדעת כי מכאן נברא ולכאן חזר משסרח וגורש מגן עדן הוא שכתוב לעבוד את האדמה אשר לוקח משם, וכאן נתישב והעמיד תולדותיו וזהו שאמר קין הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה והוסיף עוד ואמר ומפניך אסתר כלומר ממקום שכינתך, והוא כלשון שכתוב (תהלים כד) מבקשי פניך (שם כז) את פניך ה' אבקש (שם קה ד) בקשו פניו תמיד, וזהו שהזכיר ויצא קין מלפני ה' כלשון האמור ביונה הנביא (יונה א ג) ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה', שהיתה כונתו לצאת מן המקום שהשכינה שורה שם כדי שלא תחול עליו רוח נבואה ושלא יצווה ללכת בשליחות ההוא.

אז תרצה וגו' ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם. וכבר תמה זכות אבות מ"מ לא מאסתים וגו' להפר בריתי אתם אני י"י ר"ל אף (ישעיה נד) כי ההרים שהם האבות ימושו והגבעות שהם האמהות תמוטינה מ"מ חסדי מאתך לא תמוש כי (תהלים צד) אם אמרתי מטה רגלי שזכות אבות שהם ג' רגלים שלמעלה תמה (שם) חסדך י"י יסעדני כי אף אם אינו זוכר חסדי אבות מ"מ מביא גואל לבני בניהם למען שמו ז"ש אני י"י אלקיהם. במדרש ולמה מזכיר זכות אבות ומזכיר זכות הארץ עמהם וקשה איך מקושר קושי' למה שפי' מתחילה שהפסוק מתרץ מה שזכר יעקב מתחילה לפי שיש אף אצל יצחק ואע"פי שיש ליצחק מעלה שאפרו צבור ע"ג המזבח גם לתירוץ הראשון שהיה בעל יסורין ונמצא בחייו היה עולה תמימה ויש לו יותר מעלה בזה מיעקב גם אברהם שיש לו מעלה שהוא ראש למאמינים יש לו גם כן אף א"כ קשה למה מזכיר זכות אבות וזוכר ארץ עמהם כי לפי פי' הראשון כוונת הארץ שגם בזכות יעקב נברא הארץ כי יוצר הכל הוא וגם למה שתירץ שמנה אבות אחורנית להודיע שכדאי זכות של כל א' שבגינו יתלה הארץ א"כ לזה הפי' קשה למה מזכיר הארץ עמהם ותירוץ של זה הפי' הוא חושב מרכבה עליונה ג' אבות והשכינה עמהם שהיא המגדלת ועל פיה ישק ונותנת טרף לביתה ז"ש ואף גם זא"ת על השכינה שהיא עמהם בגלות. אמר יעקוב מלא בו' בזוהר לפי שיעקב כללא דאילנא. במדרש לפי שאליהו נתן משכון אות ו' והטעם שנתן ה"פ ו' כי הקללות מתחילין בו' ומסיימין בה' של שם אותיות אלו ממושכנין בגלות (משלי ג) בכל דרכך דעה"ו שהם עמנו בגלות וכה"א ונתתי משכני בתוככם שהם סוד המשכון שנתן הקב"ה והתהלכתי בתוככם דייקא. או נתן ו' להשלים ו' של (בראשית ב) תולדות השמים והארץ שנחסרו ו' דברים ואינם מושלמין עד שיבא תולדות פרץ לכן כל תולדות במקרא חסר בר מן תרין אלו ולפי שיעקב דיוקנא דאדם קדמאה ועוה"ז נברא בה"בראם ונחסרו ו' דברים לכן ה' פעמים ו' להשלמת העולם הזה להתקינו כבראשונה ולכן (ישעיה נט) ובא לציון גואל מלא בו' כשם שהגלות וילכו לפני רודף מלא בו' כי באו (יחזקאל ט) ששה אנשים מדרך הצפון או ו' מלא למלאות ו' ברכאין של ברכת כהנים שלשה פסוקים ובכל פסוק ב' ברכות לכן אמור להם מלא בו' על ו' ברכאן אלו ואליהו הוא פינחס שניתן לו ברית שלום ו' קטיעה בזה העולם ולעתיד לבא יתמלאו הצינורות ויהיה (שמות יז) כי יד על כס יה מלא בו' כו"ס (דברים לג) מלא ברכת י"י ים ודרום ירשה לכן נתן כה"ג דלעילא אליהו ו' שנו ליעקב גם מרמז על ששה שעורים של בועז שיהיו ו' מעלות למשיח לע"ל כמ"ש במדרש על פ' וקרבנו דאתמר גבי נחשון ויצאו משבט יהודה ו' אנשים שכל א' ו' מעלות גם בבית שני שנחסרו ה' דברים ואותן הו' דברים שנחסרו ביום ראשון יתמלאו לכן ה"פ ו'. או בא לרמוז על ענין גדול (דברים ד) למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ וחב בו"י של שם בן ד' כמ"ש (בראשית ג) וי"גרש את האדם ר"ל שגרם אד"הר בחטאו שנסתלקו ב' ההין ונשאר ו"י בעולם וזה סוד כל פסוק בתורה חד זעיר וחד אריך בר מן כ"ב פסוקים הענין כ"ב צינורות הם בעולם ז"ס ברכות המתחילים מן א' עד ת'שהם כ"ב צינורות ונברא העולם בג' א"ב אתוון רברבין אתוון זעירים אתוון בינונים הן הן לדעתי ג' אבות עליונים גבי כל א' כתיב א"ת וזכרת"י א"ת בריתי יעקב וא"ת וא"ת והוא סוד גלגל החוזר בעולם כי גלג"ל בחשבון ג"פ כ"ב שהם ג' אלפא ביתא שבהם נברא העולם בריך רחמנא דיהיב א"וריין ת"ליתאי נוטריקון א"ת וע"ז נאמר והארץ אזכור כי באלו הג' נברא הארץ מיום שאכל אדם הראשון עץ הדעת טוב ורע גרם ו"י לכל העולמות והנה קין מסטרא דקינא מסאבותא מסיטרא דרע הבל מטוב (בראשית ד) ויש"ע י"י אל הבל ואל מנחתו כי ה"בל הוא מעשר מש"ע נהורין דלעילא הניתלין בו' ובי' של שם שהוא אבא וברא לכן אמר במדרש קין הרג להבל באב"ן נקרא אבן ע"ש אב ובן שהם ב' אותיות אלו ו' י' (שם) ויצא קין מלפני י"י כי גרם לפגום וישם י"י לקין אות בזוהר אות ו' משמו נתן הקב"ה לרמוז על יתרו כי הוא (שופטים ד) וחבר הקני נפרד מקין ולדעתי ו"י שם י"י לקין אות שהוא גרם ג"כ ו"י לכל עולמות ונח שמצא חן מתחלה שתיקן כלי מחרישה אח"כ (בראשית ו) ו"י נחם י"י אשר עשה את האדם כי גרם נח ביינו ט"ז פ' ו' והביא ו"י לעולם עד שבאה רבקה דיוקנא של חוה (שם ג) אם כל חי היא היתה אם יעקב ועשו (שם כה) ויתרוצצו הבנים הראשונים הידועים מסטרא דטוב ורע קין והבל כשבאה על פתח ע"ז בא עשו ויעקב על פתח ב"כנ וב"מד מסטרא דטוב ועשו היה עיקר שמו אשר קראו אותו עש"וי ונגמר נמצא שהיה לו ב' אותיות של השם ויעקב ראה שיש לעשו סיטרא דקדושה ב' אותיות קדושות (שם לב) ו"י אב"ק איש עמו שהי' מעלה אבק עד כסא הכבוד ונחלקו על אלו י"ו אותיות קדושות ר"ת ו"י או"תיות ב' קדושות ויעקב היה ראוי לקרות בשם עקב רק (שם כה) ואחרי כן יצא אחיו ויד"ו אוחזת בעקב עשו קרי בי' ויו"ד שהיא בעקב ובסוף של עשו סוד עו"הב שעשו הוא עקב לסולייתא עשה יעקב ראש ועטרה לראשו לכן (שם) ויקרא שמו יעקב. וז"ס הבכורה שלקח יעקב עו"הב נברא בה' ואצל עשו אתמר (שם) ויאכל וישת ויקם וילך ויבז ה"פ ו"י לכן א' שני גוים בי' וקרי בו' כי הי' לקח יעקב מעקבו של עשו:

ואמ׳ נודי ספרת אתה מלשון בארץ נוד (ברא׳ ד טז) כלומ׳ נדנודי וטלטולי להתעלם ספרת אתה כלומ׳ שידעתם. שימה דמעתי בנאדך כלומ׳ שלא תשכחנה וכן בספרתך כלומ׳ להיות זה נזכר לפניך כענין ויכתב בספר זכרון לפניו (מלאכי ג טז). ואמ׳ נודי עם נאדך דרך צחות ומלת הלא נאמרת לחזוק כאמת למטה הלא רגלי מדחי (פס׳ יד) הלא צויתיך (יהושע א ט) הלא שמעת בתי (רות ב ח).