פרשנות מצטטת על בראשית ד:כא

בתרגומים הכינור והעוגב מתורגמים בתור כנורא ואבוב (בראשית ד כא), אבל ביוונית שם: ψαλτήριος καί κιθάρας (פסלטריוס וקיטרס). מצינו גם צורות משובשות אחרות (התרגום לשמואל א י ה), או פשוט כנבלה וכנורא (כנרא – תהילים עא כב; צב ד ועוד), ובבראשית רבה כינור ועוגב מתורגמים בתור "ערדבלין וברבולין" (כג ג, עמ' 223)⁹⁶הגרסה משובשת, וראו חילופי הנוסח הרבים במהדורת אלבק (כרבלין, כרדבלין ועוד). . ערדבלין (או אדריכולין) הם התרגום לעוגב, וביוונית υδραύλις (הדראוליס או אדרבלוס). ההדראול הוא התרגום היווני לעוגב (ירו', נה ע"ג). המרכיב הראשון במילה, "היד", משמעו מים, כלומר חליל הפועל בעזרת מים (איור 36). כרבולין, שוב מילה יוונית, χοραυλής (סוראולס), ומשמעה המלווה בחליל של המקהלה. כנראה שתי המילים היווניות מסבירות מהו עוגב (חליל וחליל מים), ואין כאן תרגום רֵאלי לנבל⁹⁷שני כלים אלו מופיעים כצמד גם בבראשית רבה (יט יד, עמ' 525), וכנראה נחשבו לצמד קבוע. .

משרוקיתא - כלי לשרוק בו רק קתרוס וחביריו, כולם כלי נגונים הם, גם בלשון הקדש כינור ומחול ומינים ועוגב ושמותם לא ידענום, אע"פ שעוגב מגזרת ותעגבה ומינים שני כלים ומחול חליל וכינור כדמות מנורה ואלה סברות בלא ראיה.

לאב. טעמו למורה וכן "אבי כל תופש" (בראשית ד כא):

אבי ישב אהל ומקנה. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן לְרוֹעֵי בְהֵמוֹת בַּמִּדְבָּרוֹת, יוֹשֵׁב אֹהָלִים חֹדֶשׁ כָּאן וְחֹדֶשׁ כָּאן בִּשְׁבִיל מִרְעֵה צֹאנוֹ, וּכְשֶׁכָּלֶה הַמִּרְעֶה בְּמָקוֹם זֶה הוֹלֵךְ וְתוֹקֵעַ אָהֳלוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בּוֹנֶה בָתִּים לַעֲ"זָ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה (יחזקאל ח'), וְכֵן אָחִיו תּוֹפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב לְזַמֵּר לַעֲ"זָ: