פרשנות מצטטת על בראשית ד:כה

"את אחיו את הבל". בכמה וכמה פסוקים שבפרשה יש משום דרישת שמות - אדם (מובן מאליו מן הכתוב - ב, ז), חוה (ג, כ), קין (ד, א), שת (ד, כה). בפסוקנו אין. וקשה, למה אין כל נימוק למתן השם הבל? וכבר חשבתי בשעת קריאת התורה שהנה בקעה חדשה להתגדר בה, אך אח"כ מצאתי ב"דעת מקרא" שדן בדבר ונזכרתי שכבר ראיתיו. אין זה כי אם כדברי מו"ר ר' ברוך קונשטט זצ"ל: זכרון איז א גנב". (פ' בראשית תשנ"ט) ורמב"ן כתב: וקראה האחד בשם קנין והשני הבל, כי קנין האדם להבל דמה, ולא רצתה לפרש זה. על כן לא נכתב טעם בשם השני. והסוד המקובל בענין הבל גדול מאד. ור' רד"ק.

ים המלח. וכן ים כנרת כולם קמוצים בספרים כ"י מדוייקים ובדפוס קדמון. והא לך לשון המכלול דף ר"נ וכמו שמלת כל הקמוצה היא חטופה במקף כן כל אות קמוצה באחרית המלה ובצדה אות נחה נראית ובמקף היא חטופה לעולם כמו זכר־נא שמר־תם וכו' חוץ משתי מלות ים עם כמו יָם כנרת יָם המלח וכן העָם הזה וזולתו כי הם קמוצים והם במקף ונקראים בקמץ רחב אך בהסמכם אל מלה אחרת סמיכות ענין תשובנה פתח כמו יַם סוף עַם ה' אך ים כנרת ים המלח הם קמוצים אעפ"י שהם סמוכים סמיכות ענין וכן כל יָם זולתי יַם סוף עכ"ל. והאפודי טען עליו ואמר כבר חשב רד"ק לתת כלל מה וכו' ושבושו בכל זה מבואר מאד כי נמנאו רבים קמוצים ובמקף והם בלתי חטופים אשר גָר שם אברהם כתָב הדת קמוץ בעדות המסרה משגב־לנו בז־לדבר כל אלה קמוצים ובלתי חטופים ע"כ. ובעל מגן דוד הגין בעד רד"ק וכתב זה לשונו ולא אמר כלום כי אלה המלות שאמר שהן קמוצות ובמקף ואינן חטופות אינן כן לפי הספרים המדוייקים שהיו בזמן רד"ק רק היו בלתי מקף וכן הם במקצת ספרים מדוייקים שנמצאים בינינו חוץ ממלת כתב הדת שהיא פתוחה ובמקף וכן הביאה רד"ק פתוחה בשער השמות במשקל פְעָל ומ"ש האפוד שהיא קמוצה בעדות המסרה אפשר שרד"ק ראה מסורת אחרת שאומרת בחלוף זה ואף שיודה רד"ק לאשור שמלת גר שם ודומה לה הן במקף ואמר רד"ק הסבה שאינן נחטפות היא מפני המאריך שיש באות הקמוצה כמ"ש לשון לימודים שער א' פ"ה וכבר כתבתי לשונו לפרשת בראשית ע"פ כי שת לי ע"ש:

רש"י ד"ה שלשים ומאת שנה, עד כאן פירש מן האשה. ע"כ. וכפי שכתב למעלה (ד, כה).

ונגעי בני אדם. זה אשמדאי, שדחהו ממלכותו, והשדים בני אדם הראשון הם, שכל מאה ושלשים שנה שפירש אדם מאשתו במות הבל, היו הרוחות מתייחמות ויולדות הימנו (ילקוט שמעוני רמז קמו):