וַיִּ֜מַח אֶֽת־כָּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֙מֶשׂ֙ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָֽה׃
העמק שאלה
והכי הוא בכל דבר ה' שניתן לכתוב עפ"י נבואה או רוה"ק, עד שאמרו חז"ל בב"ר פ' פ"ה דמש"ה נכתב ספר דניאל שלא כסדר כדי שלא יאמרו דברי פיוטין הם כדי שידעו הכל שאמרו ברוה"ק, ר"ל דמזה שנכתב שלא כסדר וכפי שהיה נכתב בדעת אנוש, מובן שיש בהם דבר כמוס, שזה הגיע להכתב דוקא בזה הסדר. ואם בס' דניאל שהוא בכתובים ובלשון ארמית כך, עאכו"כ נביאים שגדלו קדושתן, ומש"ה יש כמה מקראות שלפי הנראה אין הלשון מדויק כלל או ביתור או בחסר, וכל כללי הל"ב מדות של אגדה וכל יגיעת הפשטנים אין די באר ואין די עולה להבין על מה נכתב בלשון שאינו מדויק.
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ג] עיין יהל אור, וכן פי' המקור חיים, וכן כתב ר"א בחור בנימוקיו לשרש "קום" וז"ל "והתימא על הראב"ע שכתב בפ' נח לא נמצא היקום כ"א בפרשה זו, והנה שכח היקום אשר ברגליהם בפ' עקב". וכן יאמר הרב הח' ר"ש באבער (הפסגה קובץ ד' צד 52) "ואין זה פליאה אצלי, שגם הראב"ע ילוד אשה וזכרונו הטעו". ומה מאוד השכיל לדבר בזה הח' ר"י כספי בביאורו להמורה (ח"א פ' יט) וז"ל "והנה אבן עזרא אמר בפ' נח "ומלת היקום לא מצאנוה כי אם בפרשה הזאת", והוא עוד פרשת עקב, יש מן החסידים השוטים מבני תורתינו שחושבים להציל א"ע בדברי תעתועים, ואני אומר כי שכח זה, כי לא היתה כל המקרא בפועל בשכלו אז וכו', ואיך יחשוב שום יודע מה ענין חבור ספר, כי המחבר בהביאו בספרו פסוקים ומאמרים למאות ולאלפים שלא יגרע או יוסיף או ישנה שנוי אחד ממה שאינו עושה רושם טעות במובן ? האם כל רגע ורגע שירצה לזכור פסוק מה בעת טרדתו וחמימותו בספרו יקח המקרא ויטרח במצוא המקום ? אבל זה פלא לשוטים שלא ידעו מהו חבור ספר, ועל כמו זה הענין אמר אבן גאנח בספר הרקמה "ואלו ידע ההמון מצוקות בעלי החיבורים לא היו מלעיגים במצאם טעות מה בספריהם". עכ"ל, וע"ז העיר בעל ההגהות שם וכתב "ור' שלמה אסטרוק בפירושו על א"ע (והוא בכ"י באוצר הספרים של ר' חיים מיכל ז"ל) כתב וז"ל "רצה בזה שלא נמצא מלת יקום על ענין בעלי חיים כי אם על נכסיהם, והוא כמו הרכוש הנאמר בפ' קרח, כי התורה שומרת הטעמים ולא המלות, וכבוד החכם בן כספי שתמה על א"ע במקומו מונח, כי נראה שהוא כממשש בדעת א"ע בזה". ועד"ז כתב חכם אחד (הפסגה קובץ ז' צד 68) והרחיב ביאורו שם, והנה דעתם כי יש למלת היקום שתי הוראות, בבראשית יבארו על בע"ח, ובדבר' יא ו יבארו על ממונו של אדם המעמידו על רגליו, ועל פי ביאורם צדקו דברי הח' ז"ל, ובאמת למותר כל ההצטדקות, כי רואים אנחנו שהח' ז"ל לא יחלק בין היקום הכתוב פה, ובין היקום שבדברים, פה פי' הח' ז"ל "ומלת יקום כלל לכל חי שהוא על האדמה", וכן פי' בדברים אך שם קיצר בלשונו כדרכו ופי' "היקום שם כלל" ופי' שם כלל לכל חי שהוא על האדמה כמו שפי' בבראשית, ודברים שלא עלה על דעת הח' ז"ל אין לנו לעמל ליתן בפיו, וכן הרד"ק בשרשיו שרש "קום" הביא את היקום שבפ' דברים ופי' כמו שפי' הח' ז"ל "מלת יקום כלל לכל חי שהוא על האדמה" וכן פי' בפי' על בראשית ולא חילק ביניהם, וכן פי' הר"ש ן' מלך השלשה יקומים כמו שפי' הרד"ק בלא שום חילוק, וכן פי' הרלב"ג, ור"ש נעטטער בביאורו רוצה להוסיף ב' תיבות, "ובפרשת עקב" וצ"ל כי אם בפרשה הזאת ובפרשת עקב, ואחריו ביאר כן בעל עזרה להבין, ואין לנו צורך לתיקונים ולהוספות. והרדי"א פי' "שלא נאמר וימח את כל היקום על הבע"ח בלבד, אבל גם על שאר הענינים שהיה בהם קיום והתיצבות כאלו תאמר העצם הרמים והנשאים, וכן הבתים והמגדלים, וכן מכלאי צאן ובקר וקיני העופות, וכל דבר גדול אי קטן שהיה בו קימה והתיצבות ונוה הכל נהרס ונמחה באופן שלא נשאר ממנו רושם כלל כמ"ש חז"ל (ב"ר פ' כח) "אפילו אצטרובילון של ריחים נמוחו, והנה ע"ז כלו נאמר, וימח את כל היקום, וימחו מן הארץ עד שלא נשאר מכל הדברים שהי' נמצאים בארץ חיים ובלתי חיים רק נח ואשר אתו בתבה". ועד"ז פי' ג"כ רנה"ו, וכתב אך לא מחה רק את היקום שעומד על האדמה והניח שרשי אילנות וגזע הצמחים בארץ כי אינן יקום, ואחר המבול צמחו כמבראשונה והיה לאכול לאדם ולבהמה, ואין צורך לומר שלקח עמו לתיבה כל מיני זרע וכל מיני עצים לנטוע, ועיין בס' מעשה השם שהשיג על הרדי"א בזה:
קיצור בעל הטורים
היקום ג' במסורה ומחיתי את כל היקום. וימח את כל היקום. ואת כל היקום אשר ברגליהם. לומר כשם שחטאו דור המבול מפני רוב טובה ועושר שהיה להם כך קרח מרוב עושר שהיה לו השתרר וחטא.