פרשנות מצטטת על בראשית טו:ב

לא היה אדם שקראו אדון - וא"ת והא כתיב ברוך ה' אלהי שם (בראשית ט׳:כ״ו) וי"ל דהתם אינו באל"ף דל"ת שהוא לשון אדנות. וא"ת אמאי לא מייתי קרא אדני (אלהים) מה תתן לי (שם טו) שהוא כתוב קודם. וי"ל שהפרשיות לא נאמרו כסדר ואין מוקדם ומאוחר בתורה וזה הפסוק דבין הבתרים היה קודם לכן. וכן צ"ל ע"כ שהרי אברהם היה בן שבעים שנה בברית בין הבתרים. ואחר הדברים האלה (שם) נאמר אחר מלחמת המלכים כדפירש רש"י בפירוש חומש ובמלחמת המלכים היה בן ע"ג שנים שהרי כל הימים של סדום נ"ב שנים כדאמרי' בפ"ק דשבת (דף יא.) צא מהם י"ב שנים שעבדו את כדרלעומר וי"ג שנים של מרידה ונשאר מישובה כ"ו שנים שהיתה בשלוה ובהפיכתה היה אברהם בן צ"ט שנה שהרי היתה ההפיכה שנה אחת קודם שנולד יצחק צא מהם ששה ועשרים שנה למפרע של שלוה נמצא שבן ע"ג שנה היה במלחמת המלכים. אם כן היתה פרשת בין הבתרים קודם לפרשת אחר הדברים שלש שנים ואותה פרשה מסיימת ויחשבה לו צדקה ולכך הביא אותו פסוק דבמה אדע שהוא מוקדם. ומזה מיישב רשב"ם דבמקום אחד משמע שהיה לילה דכתיב וספור הככבי' (בראשי' טו) ובתר הכי כתי' ויהי השמש לבוא משמע שהוא יום. אלא ודאי ש"מ דשני פרשיות הם ולאו בבת אחת נאמרו ואין מוקדם ומאוחר בתורה:

ומאחר שהיה לו בן היה צריך להשיאו אשה. דאל"כ מה עניינו לכאן. והא דלא כתב כן בפירוש הוא להודיענו שהבן נחשב כל שעד שלא היה לו בן אמר (לעיל טו ב) מה תתן לי וגו' אבל עכשיו כל הברכות שלו ברכות שלימות. [גור אריה]:

ודומה לו ומרוה גם הוא יורא. ויתחלף האל"ף במלת תתראו לוי"ו שבשרש רוה. וכמוהו רבים. ופי' הקרא כן הוא ומרוה תלמודו בעה"ז גם הוא יורה לעה"ב. וא"ת מאי ראייה זה לפי' אחרון שפי' שהוא ל' כחישה אדרבה הא מייתי ראייה שהוא ל' שביעה וי"ל דאתרווייהו מייתי ראיה דלפי' ראשון הוה שפיר ראייה כפשוטו ולפי' אחרון ג"כ ראייה ויהא תתראו כמו תתרוו והוא מל' בלא שביעה כמו הולך ערירי (לעיל טו ב) מפרש רש"י בלא בנים אף ע"פ שפירושו יורשים היינו יש לו בנים וכן ודשנו את המזבח דכתיב בפ' במדבר (ד יג) שפירושו דשן ואפ"ה מפרש רש"י וסילקו את הדשן וא"כ ה"נ כן הוא והוה כאילו כתיב תתרוו דאל"ף מתחלף בוי"ו דאותיות אהו"י מתחלפים זה עם זה ואפשר דמרוה גם הוא ג"כ יש לפ' מלשון שביעה ויהיה דומה ממש לתתראו ויהיה פי' הפסוק ומרוה כלומר מי שהוא בלא שביעה בעה"ז גם יהיה שבע לעה"ב וק"ל: