פרשנות מצטטת על בראשית ט:כב

ובמדרש וירא בלק, כל ראייתם של רשעים לפורענות, וירא בלק הביא בלעם הרשע שבא לעקור אומה שלמה. (בראשית ט׳:כ״ב) וירא חם אבי כנען, (שם ו) ויראו בני האלהים את בנות האדם, (שם יב) ויראו אותה שרי פרעה, (שם לד) וירא אותה שכם בן חמור.

שלח לךָ אנשים. על תרין אנשים דאתמר בספרא דצניעותא שהכניעו אז ב' אחים שהגיד והמשיך חם אבי כנען בסוד (בראשית ט) ויג"ד לשני אחיו בחוץ ז"ש ויתורו את ארץ כנען ולהלן הוא אומר ויחפרו מלשון חרפה שראה אה ערות אביו והמשיך תרין אחין מבחוץ להגביר הקליפה מצד שמאל עד שבאו ב' אחים ויקח שם ויפת תרין שהם חד וכן עשה יהושע שלח תרין שהם חד (יהושע ב) שני אנשי' ותצפנו ואותם מרגלים מלבר נכנעו (שם) ולא קמה עוד רוח באים והן ב' כוחו' (קהל' ט) לכלב חי הוא טוב מן האריה המת ולקחו שם ויפת את השמלה ותקנו סוד אחוריים להיות פנים מאירים וכן אתמר בכלב וימלא אחרי שתיקן אחוריים ברות אחרת שהיה בו כשהלך על קבר אברהם בסוד ויבוא עד חברון שיצא אז ונכנס לכלל (בראשית ט) ברוך י"י אלקי שם כי מתחילה ארור כנען לא אמר יהיה כנען שא"כ לעולם לא יבא כנעני בבית י"י ובאמת (הושע יב) כנען שיש בידו מאזני מרמה לא בא אבל היא ארץ (ישעי' כג) אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ (יחזקאל לב) שמה ישבו שריה ולא כל שריה וכן יהודה שנשא בת הכנעני לתקנה (בראשית לח) ויהי ער בכור יהוד' ר"ע והוא סוד (במדבר כא) ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ע"ר שיתוקן לע"ל בימי משיח ז"ש ונשען לגבול מואב כשיבא משיח מן אדום אז יהיה לו משען ומשענה ונתהפך רע לטוב וכן (ברכות) טבי עבדו של ר"ג אינו כשאר בני אדם כשר היה לכן אמר ועבדי כלב עקב זכות של (בראשית כד) עקב אשר שמע אברהם בקולי אותו רוח אחרת חדש בקרבו לתקןאז לכן אמר נח (שם ט) ברוך י"י אלקי שם ואז בבנין ב"המ בימי שלמה ויהי כנען עבד למו שבימי שלמה לא נשאר רק ילד חי לתיקון המציאות ולא נשאר רק להיות עבד למו (משלי יב) טוב נקלה ועבד לו והיא לקבל שכר וראיתם את הארץ מה היא י' דרגין חשיב לקבל ארבע עולמות השמנה היא אם רז"ה ר"גיון ז"הרין ה"גיון תמן (בראשי' מט) מאשר שמנ' לחמו אמא עילאה מקננא המן החזק הוא. הבמחנים. העם היושב עליה דייקא כי תמן הקליפות:

ובמדרש (אסת"ר ז, ט), "וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה", אמר רבי איבו, תחשכנה עיניהם של רשעים מראות (עפ"י תהלים סט, כד), לפי שמראות עיניהם של רשעים מורידות אותו לגיהנם. הדה הוא דכתיב (בראשית ו, ב) "ויראו בני האלקים את בנות האדם", (שם ט, כב) "וירא חם אבי כנען", "וירא עשיו כי רעות בנות כנען" (שם כח, ח), "וירא בלק בן צפור" (במדבר כב, ב), "וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל" (שם כד, א), "וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו". אבל מראות עיניהם של צדיקים אינו כן, שמעלה אותם למעלה העליונה, דכתיב (בראשית יח, ב) "וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים", "וירא והנה איל" (שם כב, יג), "וירא והנה באר בשדה" (שם כט, ב), "וירא והנה הסנה בוער" (שמות ג, ב), "וירא פנחס" (במדבר כה, ז). לפיכך הם שמחים בראות עיניהם, שנאמר (איוב כב, יט) "יראו צדיקים* וישמחו", עד כאן.