פרשנות מצטטת על בראשית ט:כח

ז, יא - "בשנת שש מאות שנה". ח, יג - "ויהי באחת ושש מאות שנה... ויסר". ט, כח - "ויהי כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת". יוצא שחסרה שנה - שנת המבול - מחיי נח. ולכאורה אפשר ליישב בדרך פשוטה - או ששנת המבול אינה נחשבת בשל ליקוי המאורות שבה, או שאין הכתוב טורח למנות אלא את העשרות־המאות שבחיי האדם, ולא את היחידות. (פ' נח תשס"ה)

וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן כְּשֶׁיָּצָא אַבְרָם נִשְׁאֲרוּ מִשְּׁנוֹת תֶּרַח הַרְבֵּה, וְלָמָּה הִקְדִּים הַכָּתוּב מִיתָתוֹ שֶׁל תֶּרַח לִיצִיאָתוֹ שֶׁל אַבְרָם, שֶׁלֹּא יְהֵא הַדָּבָר מְפֻרְסָם לַכֹּל וְיֹאמְרוּ לֹא קִיֵּם אַבְרָם כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁהִנִּיחוֹ זָקֵן וְהָלַךְ לוֹ, לְפִיכָךְ קְרָאוֹ מֵת. וְעוֹד, שֶׁאַף הָרְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּאִים מֵתִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"א:ל"ב) וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ל"ט:ז') הוּא. וַאֲנִי תָּמֵהַּ עַל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁזֶּה מִנְהַג כָּל הַכָּתוּב לְסַפֵּר חַיֵּי הָאָב וְהוֹלִידוֹ הַבֵּן וּמִיתָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל בְּעִנְיַן הַבֵּן, בְּכָל הַדּוֹרוֹת כָּךְ נָהֲגוּ הַכְּתוּבִים, וְנֹחַ עַצְמוֹ הִנֵּה בְּיָמָיו שֶׁל אַבְרָם עוֹדֶנּוּ חַי, וְשֵׁם בְּנוֹ כָּל יְמֵי אַבְרָהָם הָיָה חַי. וְיִתָּכֵן שֶׁבָּאוּ לַמִּדְרָשׁ הַזֶּה מִפְּנֵי שֶׁשִּׁנָּה הַכָּתוּב בְּתֶרַח סֵדֶר הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ, כִּי בְּשֵׁם וְתוֹלְדוֹתָיו כֻּלָּם לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב מִיתָה וְלֹא חָזַר וְכָלַל הַשָּׁנִים, וּבְכָאן חָזַר וְתָפַשׂ הַסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּבַעֲלֵי הַשָּׁנִים הָרַבִּים מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, וְכָלַל וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי תֶּרַח וַיָּמָת, וְהוֹסִיף לְהַזְכִּיר עוֹד מְקוֹם הַמִּיתָה שֶׁהָיָה בְּחָרָן, הַמָּקוֹם שֶׁהִזְכִּיר לְאַבְרָהָם, וּלְכָךְ דָּרְשׁוּ שֶׁכָּל זֶה כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה מִבְּלִי עִיּוּן שֶׁהָיָה אַבְרָהָם שָׁם עִמּוֹ. וְעוֹד, כִּי מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל בְּעִנְיַן אַבְרָהָם וְסִפֵּר שֶׁיָּצָא עִם אָבִיו מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, יִקְשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם כְּשֶׁלֹּא סִדֵּר חַיָּיו וּמִיתָתוֹ עַל הַסֵּדֶר וְיִכְתֹּב אוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ. וַאֲשֶׁר אָמְרוּ עוֹד (בב"ר שם), בַּתְּחִלָּה אַתָּה דּוֹרֵשׁ שֶׁהָרְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִין מֵתִים, גַּם כֵּן תֵּמַהּ הוּא בְּעֵינַי, שֶׁכְּבָר דָּרְשׁוּ (בב"ר לד ד) מִפָּסוּק "וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם" (בראשית ט"ו:ט"ו), בִּשְּׂרוֹ שֶׁיֵּשׁ לְאָבִיו חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְאוּלַי כַּוָּנָתָם שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה בִּשְׁעַת מִיתָה, אֲבָל יָמָיו הָיוּ כֻּלָּם בְּרֶשַׁע וְהָיָה קָרוּי מֵת. וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י לִמֶּדְךָ שֶׁעָשָׂה תֶּרַח תְּשׁוּבָה בִּשְׁעַת מִיתָה. אוֹ שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בִּזְכוּת בְּנוֹ, וְהִיא הַבְּשׂוֹרָה, שֶׁהוּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ עַד שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר בְּכָךְ בְּעֵת שֶׁאָמַר לוֹ "וְאַתָּה תָּבֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם". וְכֵן מָצָאתִי בַּמִּדְרָשׁ (לק"ט ויקרא ד ב), כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן, שֶׁהַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן קְרֵבִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, הִצִּילוּ הַפֵּרוֹת הָאִילָנוֹת, וְכֵן מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם שֶׁהִצִּיל אֶת תֶּרַח, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם":