וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת׃
אברבנאל
ויהי כל הארץ שפה אחת עד אלה תולדות שם. ענין דור הפלגה נבוכו בו המפרשים חדשים גם ישנים לדעת מה פשעם ומה חטאתם שבעבורו נתחייבו לעונש ההוא מבלבול הלשונות ופזור הארצות ואיך היה מתיחס אותו העונש לאותו המרי. וכבר באו על זה המדרשים אבל בלתי מתישבי' על פשוטו של מקרא. כי הנה לדברי האומר שהיתה כונת' לעלות לרקיע ולהלחם ברוכב שמים יקשה מאד איך יסכימו כל בני עולם בשטות ודבר נמנע כזה. והנה היו ביניהם נח ושם ועבר וגם אברהם משכילי עם והמה חכמים מחוכמי' ואם היו כלם שוטים הנה א"כ לא היו ראוי' לעונש אבל שיושב שמים ישחק אליהם כ"ש שהוא ית' מעיד על אפשרות צאת לפעל מחשבתם כמ"ש (בראשית י"א ו') ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ולדברי האומר שכפרו בעקר וקצצו בנטיעו' יקשה מאד איך הספיק ענשם בבלבול לשונם וכזורם והם היו חייבין כליה אש וגפרית ורוח זלעפו' מנת כוסם ואין ספק שיש בדרשו' חז"ל כוונות אחרות ורמזים זולת פשוטם. גם מה שאמרו קצת המפרשים שהית' כוונתם בבנין ההוא להנצל בו ממי המבול אם יבא עוד על הארץ כבר תפש עליהם הראב"ע שהנ' היו שם נח ובניו אבות המשפחות ההם וכלם היו סרים אל משמעתם ואיך לא יודיעום שנשבע ה' בימינו מעבור מי נח עוד על הארץ ושעל זה כרת עמהם ברית חק עולם לא יעברנהו. ועוד אומר אני בבטול הדעת הזה שאם הית' זאת כוונתם לא היו בונים אותו בבקע' השפל שבמקומות ושבולת מים ישטפוה. וכבר (אר"זל שבת קי"ג) למה נקרא שמה שנער שכל מימי המבול ננערו שם ויותר ראוי היה לבנות בנינם בהר גבוה ותלול בהרי אררט שנסעו משם אף כי בהרים ימצאו אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד בנינם ולא יצטרכו ללבון לבנים להיות להם הלבנ' לאבן כאשר עשו בבקע' להעדר האבנים בה. והרא"בע והרל"בג חשבו שלא חטאו בוני המגדל כנגד השם כלל כי לא הית' מחשבתם אלא להתמיד חברתם ולשבת יחדו וכמו שאמרו פן נפוץ ושהשם הפיצם לטוב להם אם כדי שימלאו את הארץ כדברי הרא"בע. או יקרה בהיותם יחד רעש ובקיעת הארץ ואש מתלקחת או שטף מים רבים וזולתם מהמקרים שמהפכים ומפסידים את המזונות ויתום המין האנושי לגמרי. וגם הדעת הזה רחוק הוא אצלי מכוונת התור' כי הנה קודם לזה מיום שיצאו מן התיב' היו מקובצים כלם בחבר' אחת ולא היו מתפזרים בארץ וגם שם היו מעותדים לאות' הכנ' שזכר' הרל"בג ועכ"ז לא פזרם השם ולא בלבל לשונם עד שבנו את העיר ואת המגדל כ"ש שעד היום הזה לא קרה דבר מהסכנ' שזכר בבקעת שנער כי עם היות שעיר בבל נהפכה בעונ' כמהפכת סדום ועמור' הנה הבקע' עוד היום היא מיושבת מבני אדם. ואם היה רצון השם שתתישב כל הארץ וימלאו' כי לא תהו ברא' לשבת יצר' הנה ברבות הימים ובהתרבות האנשים יהיה הדבר בהכרח נעש' מאיליו והיו בני אדם מתפרצים ימה וקדמ' וצפונ' ונגב' מבלי שיצטרכו לבלבול לשון ולכל החרד' הזאת. הלא תראה שבהיותם בהרי אררט כשהתחילו להתרבות נסעו משם כי לא יכלו לשבת יחדו ואיך לא יהיה כן בבקע' אף כי פשוטי הכתובים יורו באמת שהי' זה על צד העונש והחטא וכדי שלא יוסיפו לחטוא וכמ"ש (שם) וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות והר"ן פירש שלא היה חטאם בבנין העיר והמגדל לשבת כלם במקום ההוא אלא לשום להם ראש אחד ומלך אחד שימשול מאותו עיר ומגדל על כל יושבי תבל באיזה מחוז שיהיה ושזה מפאת עצמו לא היה חטא כי אלו היו בעלי אמונ' אמתית היה קבוצם וחבורם טוב מאד. אבל בהיותם עובדי ע"ג ובראשם נמרוד שהי' רוצה למלוך על כלם היה סבה להתפשט טעות אמונתם בכל העולם. והאיש הירא את דברי ה' לא יוכל להמל' מידו. כמו שנמלט אברהם מיד נמרוד בברחו אל ארץ כנען להיותו חוץ מממשלתו ושלכן הפיצם השם לא מפני המעשה אשר עשו אלא מפני מה שהי' אפשר להמשך ממנו. והדעת הזה הוא יותר רחוק אצלי מכלם לפי שלא נזכר בפסוק המלכת מלך אחד על כלם. וגם שאין בלבול הלשונות סבה לחלוף הממלכות כי כמה פעמים מלך מלך א' על אומות רבות מחולפי הלשונות ואחשורש יוכיח. ועוד שאפי' שיהיו ממליכים מלך א' על כלם אין מחסור ביד השם להושיע את עבדיו מבלי בלבול הלשונות כי מי המונע שיעיר השם את רוח איש גבור חיל במחוז אחד למלוך שם ולמרוד במלך המגדל ויציל את בחירי השם כמו שהעיר את רוח כורש מלך פרס עם היותו עבד למלך בבל למרוד בבלשצר אדוניו כדי להמלט תחת ממשלתו יראי ה' וחושבי שמו ומלבד זה הרבה פתחים למקום כי הנה בימי נמרוד היו שם ועבר ואנשים אחרים צדיקים תחת ממשלתו ויצילם ה' כ"ש שכל מלכי אדמה היו עובדי ע"ג ואות' סכנה שהית' לצדיקים מהיות מלך אחד על כל הארץ עריץ עובד ע"ג היא הית' ג"כ בהיותם מלכים רבים רעים וחטאים לה' מאד. ועוד כי מה הועיל הקב"ה בתקנתו בבלבול הלשונות ולפזר האומות לבל ימלוך עליהם מלך עריץ עובד ע"ג ותחת ממשלתם היו גלות ישראל ויהודה ויצילם ה' אע"פ שהיה ראש אחד מושל בעולם עובד ע"ג וכל זה ממה שיור' שגם דעת הר"ן בלתי נכון. לכן צריך אני לבקש דעת אחרת לישב הענין הזה על מתכונתו ולא אחוש עתה להעיר שאלות בפסוקים מיראת האריכות וגם לפי שבפי' הפרש' יתבאר כל דבר במקומו:
מצודת ציון
הבצרות. ענין מניעה כמו לא יבצר מהם (בראשית י״א:ו׳) ור״ל מניעת הגשמים וכן בשנת בצורת (לקמן וז):
רש"י
ולא יבצר ממך מזמה. כופל מלתו שאין מזמה ומחשבה נבצרת ונסתרת ממך אשר כל מחשבותיך תוכל לגמור ולמלאות כי בידך כח וגבורה ובידך לעשות כל הטוב בעיניך ומקרא זה דוגמת ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות (בראשית י״א:ו׳):