וַֽיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
חזקוני
בראשית. פרש״י, אמר רבי יצחק לא היה צריך וכו׳ לפי שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. וא״ת הרי שבע מצוות מצות מילה וגיד הנשה קדמו למצות החדש מצוה ראשונה, אלא י״ל הא דקרי לה בפרש״י למצות החדש מצוה ראשונה לפי שהיא ראשונה למצוות שנצטוו ישראל עליהם במעמד כולם. פירש רש״י למה פתח בבראשית משום כח מעשיו וכו'. וא״ת היאך יכולין הכנענים לומר לישראל גזולה מז׳ אומות חדא דאין זו גזולה שמה שקנה עבד קנה רבו וקים לן דכנען לזרעו של שם עבד הוה כדכתיב ויהי כנען עבד למו. ועוד אדרבה הם גזלוה מישראל כמו שפירש״י בפ׳ לך והכנעני אז בארץ היה הולך וכובש את הארץ מזרעו של שם שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו. אלא י״ל כמה מלכים היו בארץ כגון מלך חצור וחביריו שלא היו ממשפחות כנען וכן בפ׳ ברכה גבי אפסי ארץ, ושמא הם מזרעו של שם היו ולא היה לישראל שום רבנות עליהם ליטלה מהם בחזקה ומהם היה הכנעני הולך וכובש כמו שפרש״י. ד״א מה טעם פתח בבראשית להודיע סדר הבריאה ונתינת הארץ כמו שפירש״י, היינו טעמא שלא יהא פתחון פה לכנענים לומר להם לישראל אין אתם מן היורש הראוי לירש שהוא עילם אלא אתם מארפכשד הצעיר בבנים כדכתיב בני שם עילם ואשור וארפכשד א״כ כבשתם את הארץ שלא כמשפט. ד״א לכך פתח בענין יצירה שאלמלא כן יאמרו קטני אמנה העולם על מנהגו הוא עומד ועמד תמיד. פרש״י ברצונו נתנה להם וכו׳ צ״ל לא נתנה להם לחלוטין דאל״כ היך חוזר ממתנתו. פירש״י שאין לך ראשית במקרא שאין דבוק לתיבה שלאחריו. חז״ק הרי מצינו דוגמא כי אחרית לאיש שלום ואין דבוק לתיבה שלאחריו.