פרשנות מצטטת על בראשית יא:יג

וַֽיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)

חזקוני

בראשית. פרש״‎י, אמר רבי יצחק לא היה צריך וכו׳‎ לפי שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. וא״‎ת הרי שבע מצוות מצות מילה וגיד הנשה קדמו למצות החדש מצוה ראשונה, אלא י״‎ל הא דקרי לה בפרש״‎י למצות החדש מצוה ראשונה לפי שהיא ראשונה למצוות שנצטוו ישראל עליהם במעמד כולם. פירש רש״‎י למה פתח בבראשית משום כח מעשיו וכו'. וא״‎ת היאך יכולין הכנענים לומר לישראל גזולה מז׳‎ אומות חדא דאין זו גזולה שמה שקנה עבד קנה רבו וקים לן דכנען לזרעו של שם עבד הוה כדכתיב ויהי כנען עבד למו. ועוד אדרבה הם גזלוה מישראל כמו שפירש״‎י בפ׳‎ לך והכנעני אז בארץ היה הולך וכובש את הארץ מזרעו של שם שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו. אלא י״‎ל כמה מלכים היו בארץ כגון מלך חצור וחביריו שלא היו ממשפחות כנען וכן בפ׳‎ ברכה גבי אפסי ארץ, ושמא הם מזרעו של שם היו ולא היה לישראל שום רבנות עליהם ליטלה מהם בחזקה ומהם היה הכנעני הולך וכובש כמו שפרש״‎י. ד״‎א מה טעם פתח בבראשית להודיע סדר הבריאה ונתינת הארץ כמו שפירש״‎י, היינו טעמא שלא יהא פתחון פה לכנענים לומר להם לישראל אין אתם מן היורש הראוי לירש שהוא עילם אלא אתם מארפכשד הצעיר בבנים כדכתיב בני שם עילם ואשור וארפכשד א״‎כ כבשתם את הארץ שלא כמשפט. ד״‎א לכך פתח בענין יצירה שאלמלא כן יאמרו קטני אמנה העולם על מנהגו הוא עומד ועמד תמיד. פרש״‎י ברצונו נתנה להם וכו׳‎ צ״‎ל לא נתנה להם לחלוטין דאל״‎כ היך חוזר ממתנתו. פירש״‎י שאין לך ראשית במקרא שאין דבוק לתיבה שלאחריו. חז״‎ק הרי מצינו דוגמא כי אחרית לאיש שלום ואין דבוק לתיבה שלאחריו.
שאל רבBookmarkShareCopy