וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מָת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ (ס)
אבן עזרא
לך לך, השם צוה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו גם בית אביו, והטעם שידע השם שתרח אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען ישב בחרן ותרח לא מת עד אחר ששים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים ואחר שאמר אשר אראך גלה לו הסוד כי כן כתוב ויצאו ללכת ארצה כנען (בראשית יב ה) או יהי טעם אראך, הוא שאמר לו, "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):
אבן עזרא
והיו ימיו י"א שזה קצב כל האדם ואם מצאנו יותר כן, מצאנו מעט, רק על הרוב ידבר, ואין זה אמת, כי הנה שם חיה שש מאות, וכל הדורות אחריו חיו שנים רבות ובימי פלג חסרו השנים ומימות דוד עד היום שבעים או שמונים שנה והאמת מה שאמר המתרגם ארמית שנתן קץ לאדם כטעם עוד ארבעים יום (יונה ג ד) ואם ישובו ימלטו, ואם לא ישובו וימותו, ואל תשים לבך אל מספר "ויהי נח בן חמש מאות שנה" (בראשית ה לב) כי אין מוקדם ומאוחר בתורה והנח כתוב "וימת תרח בחרן" (בראשית יא לב) ואחריו ויאמר ד' אל אברם לך לך מארצך (שם יב א) ואנחנו נדע כי לא מת תרח עד שהי' יצחק בן ל"ה שנה ורבים כמוהו:
חזקוני
והיו ימיו מאה ועשרים שנה. פרש״י אין מוקדם ומאוחר וכו׳ ואין להקשות הא אמר בפסחים (ו׳ ע״ב) דבחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם ומאי דמאוחר מאוחר דע״כ תרי ענייני נינהו דהא קים לן משנולד יפת לא היה עד המבול רק מאה שנה ומשום כבודו של נח שלא יאמרו העולם היאך הוליד נח לבהלה אחר הנחמה הקדים הכתוב ״ויולד נח את שם״ ל״וינחם כי עשה את האדם״, קרוב לדוגמא זה פרש״י סוף פרשת לך לך.