פרשנות מצטטת על בראשית יב:ט

וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה׃ (פ)

רש"י

ויעל אברם וגו' הנגבה. לָבֹא לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה, לְהַר הַמּוֹרִיָּה; וּמִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן, מִדָּרוֹם לְצָפוֹן הוּא מְהַלֵּךְ, שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁמּוֹכִיחַ בַּמַּסָּעוֹת וּבִגְבוּלֵי הָאָרֶץ:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

בדרך השכל. בספר מורה נבוכים יש ג' דעות בהשגחה עז"א במזמור צ"ד (תהלים צד) אל נקמות ד' נגד הכת האומרים (יחזקאל ח) עזב ד' את הארץ לגמרי השמים שמים לד' אבל למטה מגלגל הירח אין שום השגחה כלל אמר אל נקמות ד'. נגד כת שאומרים שגם למטה מגלגל יש השגחה בכלל ולא בפרט אמר אל נקמות הופיע נגד ב' דעות אלו אמרו במ"ר פ' הנ"ל אר"י משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה דולקת אמר תאמר שהבירה בלא מנהיגו הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני בעל העולם. שעד היום הי' חושב שעל השמים כבודו לבד (חבקוק ג) כסה השמים הודו ובעליונים משגיח ולא בתחתונים כמ"ש בפ' חיי שרה אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי ר"ל באותו הפעם כשלקח אותו מבית אביו לא היה רק אלקי שמים לבד אבל אח"כ מעשה אלקי השמים ואלקי הארץ ממקום העליונים ירד למקום התחתונים כשאמר יעקב (בראשית כח) אכן יש ד' במקו' הזה שגם למטה יש השגח' ידע בבירור רק שעל כל פרט ופרט עדיין לא ידע ז"ש ואנכי לא ידעתי שישגיח על כל פרט ופרט ז"ש בעל המשל ממקום למקום ז"ש הקב"ה אני הוא בעל הבירה ר"ל מה שחשבת שבירה זו בלא מנהיג (תהלים קיג) כי רם על גוים ד' אני הוא והציץ עליו וראה אז שגם יש השגחה על כל פרט ופרט שהרי עליו לבדו יש הנהגה כמ"ש לך לך מאיצטיגנונא שלך אברם אינו מוליד אברהם מוליד ואעשך שם לגוי גדול (שיר ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה במדרש דרש על אברהם בדרך הפשט על שרה שהיא קטנה אצל נחור אבי מלכה ואבי יסכה הרי שמלכה הית' גדולה מיסכ' ולקח אברהם הגדול ליסכה הקטנה מזה למדו שהיתה סוכה ברה"ק על שלקח קטנה ושדים אין לה אפי' עיקר ולד אין לה גם שדים צומקות כדרך עקרה וטומטמין וברו"הק סכ"ה שיהי' לה ולד לכן לקחה אברהם. גם טעם ותהי שרי עקרה ר"ל עבור שנקראת שרי ביוד שהוא אות של עולם הבא שנברא בי' ולכן היתה בזה העולם רק אין לה ולד למטה אבל למעלה נשמת של הצדיקים יש לה זש"ה (שם) אחות לנו קטנה ר"ל עבור אות יוד שהיא קטנה מכל אותיות עבור זה ושדים אין לה שלא היתה יכולה להוליד בנים לזה העולם ומה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה ר"ל שיתן להעיקר מטרון שהוא אות ה' וקרי כאן ביום שידובר ב"ה ז"ש (רות א) ורו"ת דבקה ב"ה ודרז"ל ורות דבקה בה ונתגיירה לקיים תור"ה ז"ש (שיר ב) הנצנים נראו בארץ שהולידו זרע בשעה שקול התור נשמע בארצינו הוא אות ה' בהגיע תור אסתר בת אביחיל כי אבא יסד ברתא (משלי ג) ד' בחכמה יסד ארץ אז נקרא אברהם אב המון ואברם יקרא אברהם בה' נשלם א בו שם של מ"ה ז"ש בראשי' טו) ד' אלקים מה תתן לי ר"ל שם של מה תתן לי והטעם שאני מבקש שם של מ"ה מ"ה יעשה לי אדם ר"ל שם של מה והוא שם של אדם תפארת אדם לשבת בית (ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי וגו') אות ה' שיתנו לו לאברהם להקרא בשם אברהם בזה יהי' לו ה' ויהי' לו מ"ש (בראשית מז) ה"א לכם זרע תולדות שמים וארץ בהבראם באברהם ז"ש מ"ה נעשה לאחותינו אין לה אות ה'הם שדים בסוד (במדבר יח) אל ד"ד ומי ד"ד שם של אלקים נחלק לב' דדים אל מימין מי משמאל ה' באמצע (בראשית טו) במה אדע כי אירשנה בשני תיבות אלו סוד גאולה אחרונה ע"פ חשבון זוהר חדש בפ' וישב לחשבון רד"ו שנה ובזה הגלות שבע פעמים רד"ו הרי אלף ת"ע שבק לאלפא קמא ונשאר (תהלים קיט) עת לעשות לד' כשהפרו תורה זכו יהי' בעתה ומתחילת הבריאה הקב"ה מגיד מראשית אחרית יהיה או"ר ויה"י אור והוא חשבון שהיה ישראל במצרים ארבע מאות ושלשים שנה ואח"כ (שמות טז) מ"ם שנה במדבר עד בואם אל ארץ נושבת (דברים יב) אל המנוחה ואל הנחלה וז"ש (דברים ד ויוציאם מכור הברזל "כור "הברזל עולה ת"ע ז"ש (שמות ג) ואני ידעתי כי לא יתן אתכ' "מלך "מצרי' לעלות שלא השלימו וז"ש (בראשי' לז) וישלחהו "מעמק "חברון עצה העמוקה הקבור בחברון שהוא אברהם הקבור שם שרצה לתקן קלקול של א"ה שחטא בשם הויה אבא וקלקול של הבל שחטא בשם אהי"ה אימא וראיה שהוצרך אברהם לתקן חטא של הבל לבד הנפש אשר תיקן אברהם בגלגולו נפשו של אד"ה בענין ע"ז קלקל א"ה וקיים בנפשו (דברים ז) פסילי אלהיהם תשרפון באש ושיבר צלמי אביו ויצא ממנו פסולת ישמעאל שהיה מצחק בע"ז ולכן נקרא אדם גדול בענקים הוצרך לתקן ג"כ חטא הבל כמ"ש הקב"ה (בראשית יב) קום "התהלך "בארץ "לארכה ר"ת ה"בל לכן הי' אברהם (בראשית יב) הלוך ונסוע הנגבה גושפנקא דאקשרו ביה שמיא וארעא (בראשית א) את השמים ואת הארץ שהוא ר"ת של שם אהי"ה א"ה ושני אותיות אחרונות ר"ת של שם הויה ו"ה כי בזה החשבון שהיו ישראל בכור הברזל תקנו שני שמות אלו אבא ואמא הויה ואהי"ה שהוא סוד זוכר חסדי אבות ע"ב קס"א שהוא מילוי הויה ואהי"ה ביודין שהוא מוטל על אבות העולם לתקן ואבות תקנו "רגל המרכבה שהוא ע"ב קס"א לכן אמר (בראשית יב) את הנפש אשר עשו על רבים קאמר ר"ל שתיקן הנפש אשר עשו אבא וברא שהוא אדם והבל בחרון אפו של עולם הוצרך אברהם לתקן. והנה ידוע י"פ הויה עולה חברן י"פ אהי"ה עולה עמק וז"ש (בראשית לז) וישלחהו מעמק חברן לתקן ב' שמהן אלו שניהם יחד עלו (תהלים קב) כי עת לחננה כי בא מועד של גאולה כבר בא מאחר שהיה עת שנה בגלות אז עת רצון. והנה תיקן הוי"ה אהי"ה הוא נרמז (בראשית טו) במה אדע כי אירשנה ב' שמות אלו בגי' מה אד"ענוטריקון אלף ד' מאות עין אז ארישנה לכל עשר אומות קני וקניזי וקדמוני שהראה לו הקב"ה אח"כ לכל ד' מלכיות גם גלות מצרים הראה לו כי מן גלות מצרים נודע זה הגלות האחרון שהראה לו אח"כ שירד העי"ט על הפגרים (בראשית טו) ודור הרביעי ישובו הנה ר"ל גלות מצרים לא יהיה רק עד דור רביעי ולא יותר כי לא היו שם רק דור שהוא רד"ו אח"כ ישובו אבל גלות אחרון אמר (שם) כ שלם עון אמורי הוא עשו (וד' אמר המכסה אני מאברהם ר"ת "הפלגה "אנוש "מבול) ודור הרביעי ישובו הנה אנשי סדום הוא דור רביעי שכל אלו הדורות תקנו זרע של אברהם ע"כ הוצרך הקב"ה להודיע שיקבל עליו שכר כולם ויסכים בכליון שלהם ולתקן אח"כ הדורות ההם והוא אב המון גוים:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

דרשתי במסכת עירובין אההיא מתניתין אבל סוד מתניתי"ן הוא סוד תת"קס לכן פתח במסכת זרעים שהוא התחלת המשניות מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן רזא דמלה משה למד תורה שבע"פ במ' יום שהיה עולה להר כי סוד מתני"תין הם תתק"ס שעות שיש במ' יום ובמ' לילה. מ"פ כ"ד שעות הרי תתק"ס היא סוד שיעור מקוה דלעילא כי יש במקוה תתק"ם לוגין שבהם טובלין המלאכים בכל יום בנהר דינור ז"ס ש"מע י"שראל שהוא בגי' תתק"ס עם ז' אותיות והכולל וכן אחד במלוי אל"ף חי"ת דל"ת עם האותיות שר החסד דלעילא שבידו המקוה שהוא מיכאל כ"ג כמ"ש בכנפי יונה על ברוך שאמר מיכא"ל כת"ם פ"ז בגי' תתק"ס טפחים של מקוה ולדעתי (ירמי' יד) מקוה י'שראל י"י מ"ושיע ב"עת צ"רה בראשי אתוון בגי' מיכא"ל מלא"ך ז"ס מאמתי קורין את שמע שהוא סוד תתק"ס דלעיל"א חיילות לקבל תתק"ס הס"א כי ישמעא"ל סמא"ל עש"ו ג"כ בגי' תתק"ס עם ג' תיבות הן הן תתק"ם חיילות לקבל תתק"ס דימינא שבסטרא דטהרה והן הן אנשים מרגלים מקוה של אנשים ג"כ ים מקוה של נשים לילי"ת מחל"ת תרווייהו כוללין עמהם מחנות כמנין התק"ס כי לילית רוכבת על ת"פ בחושבן שמה לילי"ת מחל"ת בגי' תע"ח בחושבן שמה והם עליהם הרי תתק"ס שנית לקבל אלו שני חיילות תתק"ס היו ג"כ בירושלים ב"כנ מנין (ישעי' א) מלאת"י שהם ב"פ ת"פ הרי תתק"ם ז"ש באברהם (בראשית יד) ויר"ק אבר"ם א"ת חניכיו ג"כ בגי' תתק"ס שמסטרא דחנוך ז"ס חניכיו כתיב ז"ש (שם יב) ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה במלת וי'ס'ע' נרמזין נוטריקון י"שמעאל ס"מאל ע"שו שהלך אברהם לתקן בימין לקבל חיילין דלעילא ז"ס מאמתי ר"ל מצד הפחד ואימה שבאו מקטרגין בערבית קורין את שמע כי (עובדיה א) בית עשו לק"ש ואינם יכולים לגרש אותם החיילות רק בק"ש כמ"ש יעקב למלאכים ממש ששלח כ"ה תאמרון לאדוני לעשו ר"ל אם רוצה אתה לגרש את חיולות עשו צריך אתה לומר כ"ה אתוון דיחודא שהוא סוד פסוק ודברים ו) שמע ישראל ואמר ב"פ כ"ה כ"ה אמר עבדך יעקב לקבל ערבית ושחרית ז"ש משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן הן הן הכהנים דלעילא שהולכין לטבול במקוה תתק"ס לוגין לטהר ולאכול בתרומתן קדשים שהוא מיכאל כה"ג למעלה ז"ש ליתא למתניתין הכי תתק"ס דס"א לקמי' דאי"ו ר"ל שהן הן אבות העולם תקנו תתק"ס לקבל תתק"ס דס"א ולכן מבואר סוד זה התחלה סדר מתניתי"ן שהוא רזא דתתק"ס זכינו לדין שגם יוסף כשבא ונפל על אביו ארז"ל מלמד שקרא יעקב ק"ש כי אז ראה ששטנו של עשו קיים ובזה יכולין לבטל את עשו לכן כשבקש יעקב בזו. הפרשה לגלות קץ הימין שהוא קץ שיבא מיכאל כה"ג (דניאל יב) בעת ההוא יעמוד מיכאל השר הגדול אבל עשו הוא קץ הימים (איוב כח) קץ שם לחשך אז התחילו שבטים שמע ישראל כי בזה מבטלין קץ הימים ז"ש האספו וגו' ר"ל למה שיקרא לכם בסוף של קץ הימים מכאן למדו רז"ל שבקש יעקב לגלות קץ הימין הענין כמו שדברתי אית קץ ואית קץ כמ"ש דוד (תהלים לט) הודיענו י"י קיצי ומדת ימי מה היא על קץ הימים מתי יכלה מן העולם רק שמגיע קיצי שהוא קץ הימין ומאחר שאנו מוצאין בפסוק שיעקב אמר האספו ואגידה לכם. מה שיהיה באחרית קץ הימים א"כ, ממילא רצה להודיע ולגלות לנו קץ הימין שהוא שלנו כי ידו אוחזת בעקב עשו וכשמסיים עשו פותח יעקב. נחזור לשמעתין שבמלת אליו מבוארת המרכבה ל' מורה על יוסף שהוא תשלום המרכבה כי בן שלשים היה יוסף לפי שהוא מגדול הפורח באויר ועלי' נרמז רק הכסא אגדל ממך במלת אגדל יש ד' למדין שבאלף בית רזא עלאה הוא רזא דרתיכא קדישא שאין אנו מוצאין שום ל' בכל אותיות התורה רק ד' אלו שסודם (שם יח) באלקי אדל"ג שור מלשון חומה (משלי יח)מגדל עז שם י"י בו ירוץ צדיק שהוא יוסף הצדיק גם רומז על יוסף שהוא בכור שור וכשראה אברהם שלשה אנשים נצבים עליו אל בק"ר רץ אברהם שהוא בסוד שור שיהיה ר"ך וטוב כי הוא א"ב ר"ך שקראו לפניו במצרים (ישעי' ג) אמרו צדיק כי טו"ב ז"ש ויתן אל הנער לעשותו והוא נער כי תשלום ד' רגלים היה אז יוסף לכן נרמז במלת ויאמרו אלי"ו שנקוד על אי"ו שהן הן ג' אבות ל' המיותרת נרמז על יוסף ולכן קנה מלכות שניקנית בל' מעלות בן פר"ת יוסף בגי' שלשי"ם ולפי שסוד ל הוא כ"ו בצורת הכתובה ז"ס מגדל עז שם י"י ר"ל במגדל עז שהוא ל' נרמז שם י"י ממש כמ"ש במספר לכן צריך לכוון בט"ו ווין של אמת ויציב שתקנו רז"ל בשחרית למי שלא התפלל עם הציבור כי ט"ו פעמים ו' הרי ג' למדין לקבל ג' שמות של (ירמיה י) י"י אלקיכם אמת כי כל תמונת ל' הוא שם בן ד':
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

והכבד את לבו. לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ" (בראשית י"ב), וְכֵן "וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב" (מלכים ב ג׳:כ״ד), "וְשָׁאוֹל לוֹ בֵאלֹהִים" (שמואל א כ״ב:י״ג), "הַכֵּה וּפָצֹעַ" (מלכים א כ'):
שאל רבBookmarkShareCopy