פרשנות מצטטת על בראשית יג:ג

בפרקא דיומא על שלשה דברים העולם עומד תורה ועבודה וג"ח יעקב יצחק אברהם כמ"ש (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקב וגו' ובמצרים אמר (שמות ב) ויזכור אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב הרי ג' אבות ג' אתין מרבין ג' אמהות ו' של ואת מרבה תרין רח"ל ולא"ה חושבנייהו פ"ר לתקן פר דינים שהמשיך אד"הר במשכו ה' אתוון של מנצפ"ך בעולם כי מתחלה היו כ"ב אתוון בעולם וכשחטא אד"הר בחטה שהפריד ה' ירדו ה' אותיות ונסתמו האותיות בה' אתוון של מנצפ"ך שנסתמו הצינורות ונשאר חט. גם מצה שלימה נפרדה ה' ונשאר מ"ץ ותבן פטורים מן המעשר אשר רצה עשו ליתן מעשר מן תבן כי מעולם לא ירדה שכינה למטה מן עשר (ויקרא כז) העשירי הוא קידש לה' ואז ירדו פר דינים משם ירד הרו"ח טומא"ה בעולם בגי' פ"ר לכן הוצרך אדם הראשון להביא פר קרן א' הי' במצחו לתקן המשכן שיהיה אחד וכשיצאו ישראל ממצרים הוצרכו לאופן אחד בארץ שהוא סנדלפו"ן לתקן פר ז"ש (שמות יג) בעבו"ר זה עשה ה' לי בעבו"ר בגי' פ"ר ז"ס (במדבר כט) שלשה עשרונים לפר ר"ל ג' מצות לוקחין בפסח לתקן פר דינים וסוד ג' עשרונים ג' אבו"ת העול"ם בגי' פ"ר פ"ר בגימ' ישרי"ם וכ"א הוא יוד עשרון כי אברהם התחלתו באלף ראש של אלף הוא יוד יצחק התחלתו ביוד יעקב ביוד אברהם עשירי לדורות יצחק קבל אות ברית של יוד גם יעקב נתן מעשר מכל לכן חשיב במדרש יוד דברים על פסוק בזאת יבא אהרן שיוד ענינים היו עמו וחשיב ג' אבות בג' קרבנות בפר החטאת אשר לו דייקא כי הוא הוריד ה' מלאכי חבלה בעשיית העגל לקבל ה' אתוון של מנצפ"ך ולכן הקטירו בקטורת צרי צפורן חלבנה לבונה משקל ע' ע' מנה ד"פ ע' עולה פ"ר כי (דברים לג) ישימו קטורה באפך לשכך פ"ר דינים שהם בעולם ז"ש אין לי אלא אבות אמהות מנין ת"ל בד בבד יהיה שנאמר גבי קטורת שהוצרכו לשכך פר דינים פר מנה ואמהות הם משככין פר דינים שכן רח"ל ולא"ה חשבונם פ"ר ז"ש בפר זה אברהם כו' אין לי אלא אבות אמהות מנין ת"ל בד בבד יהיה שצריך להיות מדה במדה ומשקל במשקל בענין הקטורת פ"ר מנה הוא לתיקון פ"ר דינים ועיקר פר דינים נשתככו באמהות או בד זהו תיקון על אד"הר שהיה בד (בראשית ג) הן האדם הי' כאחד ממנו הרי שצריך ג"כ זכות אמהות כדלעיל. או ד"פ בד נאמר בפסוק לקבל ארבע אמהות כמ"ש במדרש כל אשה שהיא צנועה זוכה לבנים כ"ג שנאמר (תהלים מה) כל כבודה בת מלך שיושבת פנימה זוכה למשבצות זהב לבושה מעשה בקמחית כו' ז"ש ת"ל בד בבד יהיה כשיושבת אשה לבדה בצניעות זוכה לבנים שמתלבשין בבד להיות כ"ג ד' בגדים לקבל ד' עולמות שסודם (ישעיה נ) ובפשעכם שולחה א'מ'כ'ם א"בנט מ"צנפת כ"תונת מ"כנסים שבגלות ד' לבושים אלו הם נסתמין א"ל י"בא ב"כל ע"ת ר"ת אבי"ע בארבע תיבין של (תהלים פד) א"שרי י"ושבי ב"יתך ע"וד כי יכול האדם לתקן בתפלתו ולהעלות העולמות עד שמקום עשי' בא לבריאה ובריאה במקום יצירה יצירה במקום אצילות ז"ס (שם כט) ה' י"ברך א"ת ע"מו ב"שלום שיצירה יגיע למקום אצילות והיא יצירה ובריאה יהיה עשיה (בראשית יג) אל מקום אשר היה שם אהלו בתחלה קודם שחטא אד"הר (שם) בין בי"ת א"ל ובין הע"י שהוא סוד ארבע עולמות אלו שהן לקבל ד' אותיות השם י"ה בשמים ו"ה בארץ ר"ת ב"ית א"ל בריאה אצילות ע"י נוטריקון עשי' יצירה ז"ש א"שרי י"ושבי ב"יתך ע"וד יהי' מה שהי' מקדם שיעלו העולמות וכן יהללוך סלה לע"ל. ז"ש בד בבד יהיה אלו ב' רתיכין שהם ד' יהי' כמו שהי' בתחלה והענק ז' היכלות הם לקבל ג' אבות ארבע אמהות ויעלו ז' בשבעה מוצקות ז"ש בד בבד יהיה שיהיה כמו שהיה (איוב מא) אחד באחד יגשו. או יאמר בד בבד יהיה ע"ד מ"ש בסנהדרין (דף נ"ב) תניא אבא יוסי בן דוסתאי אמר כמין שני חוטין יצאו מבית קדשי הקדשים ונחלקו לארבע שסודם כדלקמן:

ויקח אברם. אז הי׳ אברם בראש הנוסעים וכל הטפלים עמו. כמש״כ להלן י״ג ג׳ וילך למסעיו שהלך לאט לאט לפי הכבודה שעמו. כן הי׳ כאן אחר שהחזיק בדרך וידע שלא יהיה לו מניעה מגוף הליכה שוב ראה לחוש לאבידת הממון וכל היקום אע״ג שהוא נגד הזריזות לגמר המצוה מכ״מ גם שמירת נכסים הוא ענין ראוי לחוש וכמש״כ בס׳ דברים ג׳ י״ט שאמר משה רבינו שראוי לעשות דבר שאינו הגון במדת ד״א בשביל שמירת הנכסים. משא״כ בתחלה שהי׳ משער שאם הי׳ מתעכב בשביל שמירת הנכסים הי׳ יכול להיות מניעה לעיקר הליכה ע״כ הוחלט אצלו לצאת תומ״י ויעבור עליו מה. וזה כלל גדול מה שיש ללמוד בדרך המצות. וע״ע להלן י״ג ג׳ ול״ג י״ז:

ואלו הד' הם כנגד ארבע אחרים שכתובים בתורה ברמז. והם אדם הראשון שנכנס לגן החכמה ועבר מאמר השם וקיצץ בנטיעות הגן ואכל מפרי עץ הדעת טוב ורע ונגזר עליו מות תמות בעה"ז ובעה"ב כמו שהיה באלישע אחר. לולי רחמי ה' לפי שהיה יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא ואם הוא ימות העולם כולו יחרב ויבש. ולכן אמרו עץ שאכל אדם הראשון גפן היתה וי"א חטה היתה וי"א תאנה היתה והוא יין חמר מלא מסך מצד נחש הקדמוני. נח גם כן וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה אהל הראשון. כי שם הוא מקום הטעות ליודעים ונכנס לפרדס החכמה ולא עמד בעצמו ונטרפה דעתו כשכור. ויתגל שגלה הסוד ולא עמד על תכונתו מצד נחש הקדמוני. וזהו ארור כנען כמו שפירשתי למעלה. והוא כנגד בן זומא שהציץ מן החרכים ונפגע מצד הצר הצורר ונדחף לחוץ. אברהם עליו השלום נכנס לפרדס החכמה ויעבר אברם בארץ וירד לארץ מצרים כי שם כל הכשופים וחכמות חיצוניות מצד טמאה ופגע בכולם ולא הזיקוהו ועמד בעצמו. לפי שהיה שלם בכל החכמות וידע שיש יתרון לחכמה מן הסכלות ולכן נכנס בשלום ויצא בשלום דכתיב ויעל אברם ממצרים. וכן ואברם כבד מאד ומיושב בדעתו בכל החכמות הנמשלות לכסף ולזהב. וילך למסעיו שעלה ממדרגה למדרגה מנגב ועד בית אל. כסדר הייחוד הרמוז בסוד הקרבנות דתנן עלה לכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית. וזהו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה. כי עלה למעלה וירד למטה כדרך הייחוד ממטה למעלה וממעלה למטה. והוא היה כנגד רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום כמו אברהם. בני אהרן נכנסו לפרדס החכמה ונכנסו לפנים ממחיצתם דכתיב בקרבתם לפני ה' וימותו וטעו בעץ הגן ולקחו איש מחתתו לחתות אש. מיקוד ויתנו בהם אש וישימו עליה קטורת ולא אמר וישימו עליהם. וכאן סוד עונם כי לא ידעו להזהר מאש זרה ושתו מהיין ששתה נח כאומרם שתויי יין נכנסו למקדש. והכל טעם א' בעניין שבזה מתו בלא עתם לפי שהתבוננו במה שלא הורשו. והם היו כנגד בן עזאי שקצץ ומת ועליהם נאמר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. קצרתי ועליתי בקנצי למילין ואם הייתי מאריך יותר אולי היה הדבר מובן יותר אלא מיראת האריכות והשם יכפר בעדי:

ההרה המלט. אֵצֶל אַבְרָהָם בְּרַח, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּהָר, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה (בראשית י"ב), וְאַף עַכְשָׁו הָיָה יוֹשֵׁב שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלוֹ בַּתְּחִלָּה, וְאַעַ"פִּ שֶׁכָּתוּב וַיֶּאֱהַל אַבְרָהָם וְגוֹ' (שם י"ג), אֹהָלִים הַרְבֵּה הָיוּ לוֹ וְנִמְשְׁכוּ עַד חֶבְרוֹן: