פרשנות מצטטת על בראשית יד:טו

נכנסים דרך ימין ומקיפין דרך שמאל. כגון הנכנסים דרך שערי חולדה שהן מן הימין, מקיפין דרך שער הטדי:

כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה. כְּבָר דִּבְּרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ד.) בְּטַעַם אָמְרוֹ כַּחֲצוֹת בְּכ״ף. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּין עוֹד עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מג,ג) בְּפָסוּק (בראשית יד:טו) ״וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה״ כִּי לֵיל ט״ו בְּנִיסָן הָיָה. עוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מב) כִּי הֲרִיגַת אַרְבָּעָה מְלָכִים שֶׁהָרַג אַבְרָהָם אִבְּדָה כַּמָּה אֱמוּנוֹת, גַּם הָיְתָה מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה וּרְשׁוּמָה בְּמַלְכֵי עוֹלָם, כִּי הָיוּ מְלָכִים תַּקִּיפִים וְשָׁלְטוּ עַל חֲמִשָּׁה מְלָכִים גְּדוֹלִים וְתַקִּיפִים, וְאָדָם אֶחָד הוּא וְעַבְדֵי בֵיתוֹ נִצְּחוּם. לָזֶה צִיֵּן לוֹ הַזְּמַן וְאָמַר לוֹ כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הַיָּדוּעַ בָּעוֹלָם, שֶׁיָּצָאתִי לְיֵשַׁע אַבְרָהָם אֲבִיהֶם, כְּמוֹ כֵן ״אֲנִי יוֹצֵא״ וְגוֹ׳:

ורבותינו דרשו כמו כחצי וכו'. ותימא מאוד למה לא פרשו שהוא כמו "כעלות", כי מי הוא שיתפאר עצמו בדקדוק הלשון על חכמים ז"ל, לכך נראה שרז"ל (ברכות ד.) הוקשה להם כי למה נקט משה רבינו ע"ה בלשון "כחצות" ולא אמר 'בחצות' כדכתיב (להלן יב, כט) "ויהי בחצי הלילה"א^{12, אלא שאם יטעו איצטגניני פרעה בלפניו או לאחריו אז הם יאמרו "כחצות" הוא שם דבר, והוא לפניו או לאחריו, ולשון "כחצות" משמע שם הפעל לפי האמת ושם דבר לאיצטגניני פרעה. ועוד, דרז"ל לא ירצו לפרש שם הפעל כמו "כעלות השחר", דלא תליא מילתא בחלוק הלילה, דהיינו במה שהלילה נחלק, אלא עיקר הענין תולה במה שהוא חצות, כדכתיב "ויהי בחצי הלילה", ואם כן למה יאמר "כחצות" בהחלק, ויפה פירשו הם ז"ל שהוא שם דבר, לא שם הפעל שהוא מקור, כי הכתוב תולה הדבר [ב]מה שהוא סבתו, דכיון דכתיב "ויהי בחצי הלילה" שהדבר תולה בחצי הלילה, אין לתלות בהחלק הלילה, וזה נכון. ועוד ראיה ברורה לדברי רז"ל שאין לפרש המלה מקור מן הקל, דלא דמי אל "כעלות" שהוא שם הפעל, מפני שהעליה של שחר הוא פעל, אבל הלילה נחלק כמו "ויחלק עליהם לילה" (בראשית יד, טו), ואין כאן פעל אבל נפעל, ולפיכך אין המלה פעל מן הקל:
הנה החכמים ז"ל לא הלכו בדרך המדקדקים שכאשר נתנו גזרה ודמות לתיבה שיש לה דומה – אין צריך יותר, אבל הם ז"ל בחכמתם לא נתנו לתיבה שום גזרה לומר שהיא מזאת הגזרה אף כי צורת המלה כך בנקוד שלה, אלא אם סובלת הפירוש, ולכך לא פרשו הם ש"כחצות" הוא שם הפעל, כי ידעו שאין פעל בחלוק הלילה אבל נפעל, ודבר זה ברור, והם אמת ודבריהם אמת, ואין להאריך:}

אשר מחץ ביום אפו מלכים. שנלחמו עם אברהם ועם יהושע ועם ברק:

נותן זמירות. כמו כרמך לא תזמור (ויקרא כה) שמכרית את הרשעים בלילה כגון אמרפל וחביריו ומצרים וסנחרב:

הנערים. עֲבָדַי אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי וְעוֹד עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא וְגוֹ'; אַף עַל פִּי שֶׁעֲבָדַי נִכְנְסוּ לַמִּלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם, וְעָנֵר וַחֲבֵרָיו יָשְׁבוּ עַל הַכֵּלִים לִשְׁמֹר, אֲפִלּוּ הָכִי הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם. וּמִמֶּנּוּ לָמַד דָּוִד, שֶׁאָמַר כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ (שמואל א ל'), וּלְכָךְ נֶאֱמַר וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט (שם), וְלֹא נֶאֱמַר וָהָלְאָה, לְפִי שֶׁכְּבָר נִתַּן הַחֹק בִּימֵי אַבְרָם: