פרשנות מצטטת על בראשית יד:כג

טעם של שדי שהראה הקב"ה לאבות. בספר סודי רזי ש' של שדי רומזת על יעקב שהיה כדמות כסא הכבוד שלמעלה ולכן נושאי המטה שלו היו בכל רוח ג' שבטים רומזת על שין שיש לו ג' ענפים. ד' של שדי רומזת על יצחק ועליו אתמר (שיר ז) דלת ראשך כארגמן שפשט צווארו לשחיטה שכן ד' הוא ממול ערפו במרום קשר של תפילין והוא מקום שכשר למליקה והאריך שם באותו ד' שרומז על יצחק. אבל שין שבתפילין היא רומזת על יעקב (דברים כח) כי "שם 'ד' "נקרא עליך ר"ת שי"ן ויוד שבקשר של יד שבשדי היא רומזת על אברהם שנתנסה בי' נסיונות ובשבילו נברא עולם בי' מאמרות וי' היא סמוך לתפילין של יד שאין שם אלא בית אחד כי (יחזקאל ל לג) אחד היה אברהם אבל בתפילין של ראש ד' בתים כנגד ד' דגלים של יעקב וי"ב תפירות יש ג' לכל רוח לקבל י"ב שבטים ואתמר גבי אברהם (בראשית יד) הרימותי ידי לאל עליון שאות יוד של תפילין של יד רומזת על אברהם. ולכן לדעתי מתחלה מניחין הפילין של היד והוא לקבל אברהם שהיה ראשון ואח"כ כשמניחין של הראש אוחזין מתחלה בקשר שהוא ד' ואח"כ אות שין שהוא בתפילין של ראש שהיא רומזת על יעקב וכשחולצין חולצין למפרע מתחלת יעקב והיא ש' שבתפילין של ראש ואח"כ דלת נגד יצחק ואח"כ תפילין של יד שיוד שבה רומז על אברהם כי הכתוב אומר מתחלה (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקב שהיא שין של שדי ואח"כ יצחק שהוא ד' של שדי ואח"כ אברהם שהוא יוד של שדי לכן הוצרך להיות הגלוי לאבות בג' אתוון אילין שרומזין על ג' אבות. והנה אברהם אמר (בראשית יד) מחוט ועד שרוך נעל. בפרק כסוי הדם. שזכו בניו לב' מצות ציצית ותפילין והנה יש ת' חוטין בציצית כי שורש המצות הם ח' דברים. כתוב בסודי רזי והביא מדרש ע"פ קטן וגדול שם הוא וקחשיב ח' ענינים מה שיש לרשעים בגיהנם כנגד ח' אברים שבאדם שהוא חוטא בהם הנה האדם חוטא בעינים כמה מצות ל"ת שתלוין בענים וכמה מצות עשה שתלוין בהם כנגדם צוה הקב"ה חוט של תכלת (במדבר טו) לא תתורו וגו' ואחרי עיניכם (שם) ועשיתם את כל מצותי. וכמה מצות עשה ול"ת תלוין באזנים (שמות כג) לא תשא שמע שוא וכיוצא בו (דברים יא) אם שמוע תשמעו וגו' כנגדו חוט ב' של ציצית. וכן אדם חוטא באכילה ויש בהם מצות עשה ול"ת כנגדו חוט ב' וכן אדם חוטא בפיו ובלשונו כנגדו חוט ד'. וכן באפו שמריח ריח של ע"ז לא תעשה וגם יש בה כמה מצות עשה שהנשמה נהנית מן הריח כנגדו חוט ה'. כנגד הידים חוט ו' כנגד הרגלים חוט ז' כנגד ראש הגויה חוט ח' וז"ש (במדבר טו) וזכרתם את כל מצות ד' ובהסתכל בח' חוטין אלו יתרחק בח' חטאין דבהון תלוין כל המצות ד' ז"ש (שם) והייתם קדושים לאלהיכם לאלהיכם דייקא כי מרכבה של מעלה היא ג"כ נחלקה לח' אתוון קדישין שהם הוי"ה אדנ"י שהוא של א"ז פרגטיטין של משה שהם שתים שהן ארבע תרין שמהן זה שמי הויה וזה זכרי אדני (שמות כה) כרוב אחד מקצה מזה על זה שמי (שם) וכרוב אחד מקצה מזה על זה זכרי ולכן המרכבה של מעלה שאומרים צבא השמים מימין ומשמאל מכל צד ב"פ ח' מימין ח' של חמלה וח' של חנון משמאל ח' של חרון וח' של חבלה הכי איתא בסודי רזי לדעתי בנוסח אהבה רבה בתפלה תקנו ב' חיתי"ןשהם בכסא הכבוד מצד הימין כי אהבה רבה היא לקבל אברהם (בראשית כב) וישכם אברהם בבוקר שאז (תהלים צב) להגיד בבוקר חסדך תקנו שם חמלה גדולה חמלת עלינו ואח"כ אמר כן תחנינו הרי חמלה הרי חנון ב' חיתי"ן שמצד הימין של המרכבה והנה התפלה עולה דרך ח' שערים כי ז' שערים בז' רקיעים ואח"כ הרקיע שעל ראשי, החיות הוא השער השמיני וזה סוד א"ז א' הוא השער האחד ממעל הרקיעים וכן ח' שמיעות בתפלת שלמה במלכים א ח) וח' שמיעות בר"ה וכן התורה נחלקת לח' דרגין טמא וטהור פסול וכשר וכו' לכן ח' תיבות בפ' זאת התורה. וכן יצח"ק שהוא מנהיג השמיטה הזאת יש בו ח' הויו"ת אבל אברה"ם עולה ח"פ א"ל שהוא חסד אבל משה שעלה למדריגה עלאה זכה להיות בהר ק"ך יום שהוא ח"פ שם של י"ה וכן היו חייו ק"ך שנה. וז"ש בכאן ושמי ד' לא נודעתי להם שהוא רומז על שם י"ה שהוא תקועה בשם של אלהים שבהסתלק שם של י"ה מן אלהים נשאר אלם ז"ש וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' כי שם של י"ה הוא הקול והדיבור של אלהים וז"ש בסוף הפרשה ונתתי לכם מורשה שרומז על התורה שניתנה מורשה על ח' דרגין והנה דוגמת זה בקליפה (בראשית ל) אלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום שהם ח' והם שמנה שרצים שבתורה מלאך המות בשמנה וכן המלכיות (איכה א) ישתרגו עלו על צוארי שהם ב' שהן ד' וכנגדן צריכין אנו לשמור המצות והתורה שכל דרגין דלהון שתים שהן ד':

קדושים תהיו במדרש רבה קדושים יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי גדול מקדושתכם ואנו למדין מפרשתו של פרעה הרשע ע"ש קדושים היו מיבעי ליה ת' יתירה בא לרמוז על ד"פ קדוש שאומרים ישראל בכל יום ג' בבוקר ואחד במנחה לקבל ד' דגלים ובכל דגל ג' שבטים כן בכל פעם ג"פ קדוש ז"ש (תהלים מו) ה' צבאות אימתי נקרא צבאות מלא כל הארן כבודו כי ה' צבאות עמנו ר"ל בשביל ישראל נקרא צבאות ז"ש ונקדשתי בתוך בני ישראל שהקדושה היא כנגד י"ב שבטי ישראל ועז"א קדושים תהיו בת' שהקדושה תבא להם לישראל כי קדוש אני ר"ל בשביל קדוש אני ה' אלהיכם שאתם אומרים בכל יום לכן א' פרשה זו בקהל אל כל עדת בני ישראל שהם (שיר ו) איומה כנדגלות (תהלים כב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל כשם שישראל הוא מחלק לד' פעמים קה"ל וקהל כלול מג' פעמים אד"ם ז"ש (שם סח) במקהלות ברכו אלהים וחוזר ומפרש ה' ממקור ישראל ר"ל בשם של ישראל תמן ד"פ קהל וא' שבתיבת ישראל הנוספת על מספר רובע ישראל היא שם של הוי"ה שהוא צורת א' גם אמר (ויקרא כב) ונקדשתי בתוך בני ישראל על סוד תפילין ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בזוהר חיי שרה בתוכם מ' סתומה תפילין מרובעת הלכה למשה מסיני ויש ד' בתים לקבל ד' דגלים י"ב תפירות י"ב שבטים לכל רוח ג' תפירות ג' שבטים לכל דגל ש' מימין ש' של ג' ראשים לקבל ג' אבות ז"ס גפן הם תפילין (בראשית מ) ג' ש' ריגים (חולין צב) על ג' אבות והיא כפורחת ד' אמהות והבשילו אשכלותיה י"ב שבטים ויש בתפילין ת"ג תיבות כמנין אבות כי שם של שדי מורה על ג' אבות ש' על יעקב ר' יצחק יו"ד אברהם כשתצרף ת"ג תיבות בד' בתים בז' ראשים של שינין י"ב תפירות הרי הם כ"ג לקבל ד' יסודות וז' כוכבי לכח וי"ב מזלות וכן כ"ג סנהדרי קטנה (שיר ד) כחוט השני שפתותיך כמנין חוט (בראשית יד) אם מחוט ועד שרוך שבזה זכו ישראל מחוט של חסד של אברהם לילה לאו זמןתפילין כי חוט של חסד הוא ביום ז"ש (תהלים מב) יומם יצוה ה' חסדו במ' סתומה על תפילין מרובעת שזמנם ביום (שם) ובלילה שירה עמי שאין צריך לחלוץ הלכה ואין מורין כן אבל ביום כתיב יצוה שם מצוה להניח וכשתצרף כ"ג עם ת"ג הרי תו"ך ז"ש (ויקרא כב) ונקדשתי בתוך בני ישראל תו"ך דייקא ז"ש ושכנתי בתוכ"ם קאי על תפילין שהם סוד תו"ך (דברים לג) והם תכ"ו לרגליך גם בד' פרשיות זוכין לארבע מאות עלמין דכסיפין לכן אמר תהיו בת' יתירה ובהם מכניעין ת' בתי דינין דחציפין והעולם עומד על סנפיר א' של לויתן שהוא סוד ת' וכן ג"כ קומה של אד"הר שהעמידו על ק' אמה כי יש באמה אחת של הקב"ה ד' עולמות נמצא בק' אמה של הקב"ה יש ת' עלמין דכסיפין וז"ס כ"ף קטנה של (בראשית כג) לספוד לשרה ולבכותה שבכה אברהם על קומת אד"הר שהיא כ"ף (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה ולכן קנה אברהם באותו פרק מן עפרן שהוא רע עין (בראשית כג) בארבע מאות שקל כסף שהוא ת' עלמין דכסיפין וכן קדושים תהי' בת' שיתקנו קומת אדם הראשון קדושים ב"פ קדו"ש בגי' כ"ף בפ' רבתי של אי"ק שצריך להיות קדוש בגוף וקדוש בנפש:

קנונים וקלתות. כלים יעשו מערבה דקה על תמונת קערות אשר יאכל האדם בהן והם מכונות אצלינו במערב באלסי נאג: וסוגין הגדולים. הן הקופות הגדולות מאד אשר יניחו בהן הקמח ומלאכת אריגת אלו הכלים הגדולים יקחו תחלה הגמי או הערבה או הדבר אשר יארגו ממנו ויחברו אותן בידיהם חבל ארוך עד שיהיה ארכו ק' אמות או יותר אז יחזרו זה אצל זה ויתפרו מזה החבל או החוט איזו תמונה שירצו וזה דבר מפורסם בכל מקום אין צריך בו אריכות: ודורים. קבוץ דור והוא העגול אשר ישימו בו [צ"ל הבשר] הבקר ויאמר שאלו הכלים הגדולים כאשר יתפרו רחב קרקעיתו עוד יגביהו לו שפה שני דורין שהן ב' עגולין וזהו ענין אמרו שני דורים לרחב שלהן ר"ל על עגולן לפי שיעור רחב הכלי כולו אשר יסכים שיהיה רחבו כן וכן ים נפה וכברה אשר בארנוהו שיעשו כן מגמי או מערבה הנה כאשר יגביה שפה העליונה עגול אחד מקבל טומאה ושתי צפירות שני עגולים מעגולי זה הארוך והוא מענין אמרו באה הצפירה ר"ל הגעת סבוב (סביב) האדנות לאלה הפקידים: וערק. כלי משעם ג"כ כדמיון קופה לו שפה מעט הגובה וזה הכלי מעט הרחב ארוך דומה לתיבת האושכפים ולזה יקרא ערק תרגום (בראשית י״ד:כ״ג) שרוך נעל ערק מסאנא וכבר בארנו בפתיחת זה הסדר שהכלים הנעשים מהשעם ומהגמי והדומה להן ממה שיצמיחו בארץ הן כולן מכלל כלי עץ ולזה זכר אלו המינים מהכלים בזכרו כלי עץ: