פרשנות מצטטת על בראשית יז:ג

דרשות בשבח המילה מצויות במקורותינו לרוב, כגון "גדולה מילה שדוחה את השבת, גדולה מילה שאין התינוק נכנס למנין הדורות אלא למי שהוא מל. שנאמר זרע יעבדנו יסופר לה' לדור (תהלים כב). אמר רבי יצחק נאמר במילה עבודה, ונאמר בקרבנות עבודה, מה עבודה האמורה בקרבנות דמים, אף עבודה האמורה במילה דמים. למה 'זרע יעבדנו'? כיון שאדם מטיף טיפה אחת של דם, היא חביבה לפני הקב"ה כקרבנות. לפיכך נגלה הקב"ה על אברהם כשמל, כשם שנגלה בקרבנות שנאמר (ויקרא ט) 'שור ואיל לשלמים לזבח וגו' כי היום ה' נראה אליכם'. אמר לו כשהיית ערל ובאת לדבר עמי היית נופל, שנאמר ויפול אברם על פניו וידבר אתו אלהים (בראשית יז) וכשמל היה הקב"ה נגלה עליו" (תנחומא, וירא ו; לך לך יז).

מי יעלה לנו השמימה. יש בכאן רמז כי השם המיוחד לא תתכן השגתו כי אם לעם ישראל הנמולים שהם חתומים באות ברית קדש, ומצינו ג"כ שלא יתנבא מעומד אלא מי שהוא נמול, שכן מצינו באברהם קודם המילה שכתוב בו (בראשית יז) ויפול על פניו, לא היה מתנבא אלא נופל, לאחר המילה מעומד שכן כתוב (שם יח) ואברהם עודנו עומד לפני ה', ובלעם לא התנבא מעולם אלא נופל שנאמר (במדבר כ״ד:ד׳) נופל וגלוי עינים, וכן רמזו משה במה שאמר להקב"ה בסנה (שמות ג׳:י״ג-י״ד) ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם, יאמר כי הנמולים ישאלוהו על השם המיוחד.