פרשנות מצטטת על בראשית יח:ו

בין מעלותיו של אברהם (שהוא גיבורה הבלעדי של המשנה הבאה) יש למנות את הכנסת האורחים שנהג בה. במדרש מסופר על אברהם ושרה ש"היה ביתם פתוח לרווחה ומפרנסין וזנין כל עובר ושב" (בראשית רבתי, עמ' 215). מסתבר כי מצוות הכנסת אורחים היא, על פי חז"ל, אחת מחמש המצוות המבטיחות לאדם שכר רב בעולם הזה ובעולם הבא: "כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והכנסת אורחים, והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה ..." (בבלי, קידושין לט ע"ב), ואברהם – ראשון מכניסי האורחים בסיפור המקראי (בראשית יח) – הוא הדוגמא שאותה יש לחקות. ובדומה לו נהג איוב, ש"עשה ארבעה פתחים לביתו. ולמה עשה איוב ארבעה פתחים לביתו? כדי שלא יהיו עניים מצטערים להקיף את כל הבית. הבא מן הצפון ייכנס כדרכו, הבא מן הדרום ייכנס כדרכו, וכן לכל רוח [=כיוון], לכך עשה איוב ארבעה פתחים לביתו" (אבות דרבי נתן נוסח א, ז).

פסח היה. והא דאמר גבי אברהם (לעיל יח ו) לושי ועשי עוגות ולא אמר מצות שהרי פסח היה והיה לו לומר עוגות מצות י"ל דאברהם צוה שיעשה מצה עשירה לפי כבוד האורחים וק"ל:

בזוהר ע"פ היה זמן ביעור חמץ לכן עשתה לו שני גדיי עזים א' לקרבן פסח הב' לחגיגה ז"ש ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב כי הוצרכה היא בעצמה לעשות את הלחם כי אסור לאכול חמץ ועשתה מצה. ויבא לו יין סוד ארבע כוסות בפסח שהם כנגד ד' גליות שא' לעשו "שא נא זה בבל וכו' והם סוד ד' רגלי המרכבה הן ד' אותיות השם נרמזין במלת ש"א נ"א "שור "אריה "נשר "אדם לכן אמר ואברככה לפני ד' כי ד' כוסות הם ד' אותיות השם ונרמז כאן "את "המטעמים "ואת "הלחם סוד (בראשית א) "את "השמים "ואת "הארץ אצבע אלקים היא. ועשה לי מטעמים במדרש ר' אליעזר בשם ר' יוסי בן זמרא א' שלשה דברים נאמרו בו טוב למאכל ויפה לעינים ומוסיף חכמה ושלשתן נאמרו בפסוק א' כי (שם ג) טוב העץ למאכל מכאן שהוא טוב למאכל וכי תאוה הוא לעינים מכאן שהוא יפה לעינים ונחמד להשכיל מכאן שהוא מוסיף חכמה כד"א (תהלים פט) משכיל לאיתן וכן יצחק א' עשה לי מטעמים עכ"ל. מה בא זה ללמדינו אבל הענין כמו שאמרנו יצחק בא עתה לתקן חטא אדם וחוה שחטאו בשלש דברים שנאמרו שם זה שסיים במדרש מתחלה נהנתי מן הראייה וחטאתי בזה שנפקחו עיני שניהם ונרמה שני שעירים הן הן שני מצורעים שהלכו בסוף מחנה ישראל כדתנינן בפ' הרואה הא' נקרא (במדבר כא) "את והשני (שם) והב ועז"א בחבורא קדמאה והבאת לאביך ואכל ולא אמרה ותביא בלשון עתיד רק והבאת בלשון עבר נרמז "והב "את לתקן שני מצורעים אלו ומאחר שמתחלה נהנתי וחטאתי בראייה עתה רוצה אני לתקן ענין זה כי עבור זה (בראשי' כז) ותכהין עיניו מראות באותו עץ שהיה נחמד למראה. במדרש (שם) ראה ריח בני הראה הקב"ה ליצחק בית המקדש בנוי (במדבר כח) ריח ניחוחי תשמרו וחרוב כריח השדה (מיכה ג) ציוןשדה תחרש אשר ברכו ד' הרי בנוי ומשוכלל תהלים קלג) כי שם צוה ד' את הברכה חיים עד העולם. בזוהר פ' ויצא יעקב כלול מתלת אבהן וראה ריח בני מסיטרא דאברהם (בראשי' כב) ויקרא אברהם שם המקום ד' יראה כריח השדה זה יצחק שיצא לשוח בשדה אשר ברכו ד' זה יעקב. וגם נרמזו בו שלשה קושרי קשרים מן נפש רוח נשמה כריח רי"ח בגי' בריא"ה השד"ה בגי' מטטרו"ן שהוא ביצירה אשר ברכו ד' בגי' אלי"הו פנח"ס שהוא בעולם העשיה מקשרין ג' תפלות בסוד (משלי י) ברכות לראש צדיק שבא עתה לקבל יעקב הברכות על ידן או להיפך רי"ח בנ"י בגי' סנדלפו"ן כריח השד"ה בגי' מטטרו"ן אשר ברכו ד' רזא דאמא עילאה מקנן בבריאה שנקראת אשר יראה ריח בני ריח התורה (שיר ז) דודאים נתנו ריח כריח השדה ריח הקרבנות עמוד עבודה אשר ברכו ד' עמוד ג"ח שהוא אברהם דאתמר גבי' והיה ברכה שהברכות מסר לו הקב"ה הם זרע "ברך "ד' בגי' "אברהם. במדרש (משלי יב) לא יחרוך רמיה צידו לא יאחר ולא יאריך ולא יחריך ולא יאריך שכל היום הי' עשו צד צבאים וכופתן ומלאך בא והתירן כדי שיבא יעקב ויטול הברכות. (שם) הון אדם יקר חרוץ לפי שיעקב שופרי' דאדם הראשון הוציא עתה לקבל הונה של אדם הראשון ולהחריץ יקר (תהלים מט) שאדם ביקר בל ילין לכן אמר יעקב (איוב כט) ושרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי בזכות התורה שלמד שנמשלה למים זכה לברכה ויתן לך מטל השמים כי זה הזכות זכר יעקב ליצחק אנכי עשו בכורך אמרו במדרש אני סופי לקבל עשרת הדיברות שמתחילין אנכי אותו זכות גרם שהטל ילין בקצירי לא כמו אדם ביקר בל ילין והוא לן במקום ההוא. ז"ש רבקה ועתה בני שמע בקולי כי הגיע זמן שיאהב עשו קללה ותבואהו אותן לווטין שהביא הרמאי זה לעולם (משלי יב) לא יחרוך לא יאחר על פניו לשלמו ולא יאריך בהם רק תקח אתה עתה ממנו לך נא לשון עתה הגיע העת לראות את שלום הצאן הם ישראל (יחזקאל לד) ואתנה צאנ"י וקח לי מש"ם בגי' סמא"ל מקטר"ג הגדו"ל כ"ד מלא ש"ל רבקה שהוא כ"ף דל"ת ב"פ מרכבה לקבל (ויקרא טז) שני שעירים א' לד' וא' לעזאזל ק"ח ל"י בגי' פס"ח כי באותו פרק היה ונחלק לד' דגלים שכן ק"ח ל"י בגי' ד"פ דגל כי סמוך לזה אמר ד' בארות של יצחק אמרו במדרש נגד ד' דגלים ולכן סמוך לזה אמר ג"כ לעשו ש"א נ"א כליך ד' לשונות כנגד ד' כחות הטומאה שלו שגם יש לו מרכבה טמאה שהלך לצוד ציד כלב שכן כל"ב ר"ע בגי' מרכב"ה טמא"ה ק"ח ל"י בגי' קמ"ח שצותה ליקח קמח המשומר לעשות מצות שמורים כמו שא' אברהם לשרה בו בפרק (בראשית יח) מהרי שלש סאים קמח נגד ג' עשרונות מצות שאוכלים בפסח ובאותו פרק אלו עוברין בפסח זמן העברת ד' כוחות הטומאה כותח הבבלי זה בבל שכר מדי וזיתים המצרי לקבל יון חומץ האדומי כי זמן ביעור חמץ על ד' קליפות אלו לכן שלח אז יצחק לעשו ומזה הטעם מת יצחק בפסח כי באותו פרק (שם) וימהר אברהם האהלה אל שרה לתקן סיטרא של יצחק ובזכות זה נסעו ישראל (במדבר לב) ויסעו מאלוש על שם לושי ועשי עוגות ולפי שצריך הצדיק על השולחן תלת קשרין תורה עבודה ג"ח כמ"ש ועשי ע'ג'ת' עבודה ג"ח תורה לכן לקח אברהם שלש סאים קמח ג' עשרונין מצה נגד תלת יודין אברהם התחלתו באלף שראשה בציור י' לכן עמוד הצדקה מעשר עמוד עבודה יצחק עבודה ג"כ י' י' דברים במקדש י' קדושות בא"י יעקב מתחיל ג"כ בי' לכן י' דיברות וזה רמז יצחק (יחזקאל מא) זה השולחן אשר לפני ד' שיש בו ג' אלו ריח בני ריח תורה ריח קרבן ריח השדה יצחק אשר ברכו ד' זה ג"ח אברהם לכן ברכו בי' ברכות פסח מצה מרור לקבל אברהם יצחק יעקב ולכן הפסח נשחט בשלשה כתות לקבל שלשה עולמות אלו. ולקבל שני בתי מקדשות