וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכָל־הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃
מלבי"ם באור המילות
כי נשא אשא להם. ת"י ברם אם יתובון אשבק להון ורש"י פי' אחלק להם מנת כוסם, מענין וישא משאת מאת פניו אליהם, ורד"ק פי' אשא האויב עליהם שיגלם, ורי"א פי' מענין שבועה נשבעתי להגלותם, ולדעתי מלת כי משמש כטעם אשר, לא ארחם אשר אשא ואמחול להם, והנה נשיאת עון בא תמיד סמוך אל עון או חטאת או פשע, וכשבא על האדם או המקום, יכוון לומר שלא יביא את העונש הנגזר עליהם, כמו ונשאתי לכל המקום בעבורם (בראשית י״ח:כ״ו), ואל תשא להם (ישעיהו ב׳:ט׳):
רי"ף
ואפיקורוס: מאי אפיקורוס רב ורבי חנינא דאמרי תרוייהו זה המבזה תלמידי חכמים ור' יוחנן ור יהושע בן לוי אמרי זה המבזה חבירו בפני תלמידי חכמים ואיכא דאמרי המבזה ת"ח זה הוא מגלה פנים בתורה אפיקורוס כגון מאן אמר רב יוסף כגון דאמרי מאי אהני לן רבנן לדידהו קרו לדידהו תנו א"ל אביי ההוא מגלה פנים בתורה נמי הוי דכתיב (ירמיהו ל״ג:כ״ה) אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי אמר רב נחמן בר יצחק דיקא נמי דכתיב (בראשית י״ח:כ״ו) ונשאתי לכל המקום בעבורם אלא אפיקורוס כגון מאן כגון דיתיב קמיה רביה ונפלה ליה שמעתתא בדוכתי אחריתי ואמר הכי אמרינן ולא אמר הכי אמר מר רבא אמר כגון דבי בנימין אסיא דאמרי מאי אהנו לן רבנן מעולם (דף ק.) לא שרו לן עורבא ולא אסרו לן בר יונה רב פפא אמר כגון דאמרי הני רבנן רב נחמן אמר זה הקורא לרבו בשמו דא"ר יוחנן מפני מה נענש גחזי מפני שקרא לרבו בשמו שנאמר (מלכים ב ח׳:ה׳) ויאמר גחזי אדוני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע: