פרשנות מצטטת על בראשית י:יט

וְטַעַם מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם כִּי בְּנֵי יֶפֶת יוֹשְׁבֵי אִיֵּי הַיָּם, וְהֵם נִפְרָדִים כָּל אֶחָד מִבָּנָיו בְּאִי אַחֵר יוֹשֵׁב לְבַדּוֹ, וְאַרְצֹתָם רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ, וְהִיא בִּרְכַּת אֲבִיהֶם שֶׁאָמַר "יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת", שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים בְּמֶרְחֲבֵי אֶרֶץ. אֲבָל בְּנֵי חָם כֻּלָּם קְרוֹבִים יוֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת, וְלָכֵן אָמַר "וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן" וְגוֹ' (בראשית י':י"ט), וְאָמַר "בְּאַרְצֹתָם בְּגוֹיֵהֶם" (בראשית י':כ'), וְכֵן בִּבְנֵי שֵׁם. וְסִפֵּר הַכָּתוּב כָּל אֵלֶּה כִּי רָצָה לְהוֹדִיעַ יִחוּס אַבְרָהָם מִשֵּׁם וְתוֹלְדוֹת חָם, לְהוֹדִיעַ הָעַמִּים שֶׁזָּכָה אַבְרָהָם בְּאַרְצָם בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם. וְלָכֵן סִפֵּר גַּם בְּיֶפֶת וְהַפַּלָּגָה, לְהוֹדִיעַ סִבַּת שִׁנּוּי הַלְּשׁוֹנוֹת וּפִזּוּרָם בְּקַצְוֵי הָאָרֶץ לִזְמַן מוּעָט אַחֲרֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן. וְעוֹד, לְהוֹדִיעַ חַסְדֵי הַשֵּׁם וְשָׁמְרוֹ הַבְּרִית לְנֹחַ, כִּי לֹא כִּלָּה אוֹתָם. וְהָרַב אָמַר בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים (ג נ) כִּי זֶה יְאַמֵּת לַשּׁוֹמְעִים חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְגַם זֶה אֱמֶת, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְיָעִיד לָהֶם עַל נֹחַ וּבָנָיו שֶׁרָאוּ הַמַּבּוּל וְהָיוּ בַּתֵּבָה, וְהִנֵּה הוּא עֵד מִפִּי עֵד בְּעִנְיַן כָּל הַמַּבּוּל וְעֵד רְבִיעִי עַל יְצִירָה, כִּי נֹחַ רָאָה אָבִיו שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב רָאוּ שֵׁם הָעֵד בַּמַּבּוּל, וְיַעֲקֹב מַגִּיד כָּל זֶה לְיוֹרְדֵי מִצְרַיִם גַּם לְפַרְעֹה וְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ, וְהָאֲנָשִׁים בְּכָל דּוֹר יוֹדְעִים מֵאֲבוֹתָם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה דּוֹרוֹת מַגִּידִים מַעֲשֵׂיהֶם וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם:

בהפרידו בני אדם - אחר מיתת נח ובימי אברהם שכתוב שם: משם נפרדו איי הגוים איש ללשונו, ושם תמצא שהציב גבולות עמים. בני כנען שנים עשר כנגד מספר בני יעקב שהיו שנים עשר. שתמצא כנען וי"א בניו שנים עשר וכתיב שם: ויהי גבול הכנעני מצידון וגו' - לפי שכל אלו היו לישראל, אבל בכל שאר בני נח לא פירש בהם שום גבול. ושוב מצאתי כמה פנים במדרש למספר בני ישראל - כי כנען ובניו כמו כך שנים עשר הם.

זכר שכבר היה רעב בארץ כנען אשר היה שם אברם וירד אברם מצרימה לא להשתקע אלא לגור כי לא היה יכול אז לעמוד בארץ כנען אשר היא הארץ הנבחרת לפי שהרעב הוא כבד מאד בארץ וכאשר היה קרוב למצרים הסתכל אברהם בענייניו ובאי זה אופן תשלם לו שם ההצלה. ולזה אמר לאשתו באמת ידעתי כי אשת יפת מרא את מאד והמצרים הם היו שטופי זמה מצד המנהג ומצד הטבע. מצד המנג. כמו שאמ' כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה וגומ'. ומצד הטבע להיות הארץ חמה מאד וזה יהיה סבה שכאשר יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אותי ואותך יחיו כי הם נזהרים על אשת איש כמו שקדם כפרשת נח ובהיות העניין כן הנני מבקש ממך שתאמרי למי שישאל זה שאת אחות ובזה ייטב לי בעבורך להיותי אחיך או לכל הפחות תחי נפשי בגללך. ר"ל שלא ימיתוני והנה כבא אברם מצרימה ולוקחה שרה בית פרעה ליפיה והטיב פרעה לאברהם בעבורה לפי שכבר נאמר לו שהוא אחיה ונתן לו צאן ובקר וגו' והנה הביא הש' ית' נגעים גדולים לפרעה ולכל ביתו בסבת שרי אשת אברם ר"ל שזה המופת עשה ה' בעבור שרי מצד מה שהיא אשת אברם כי להשגחתו על אברם שמר אשתו שלא קרב אליה פרעה. ולזה הביא על פרעה ועל ביתו נגעים ימנעום מעשות זה הפעל ואולם אמרנו שהוא מנעו שלא קרב אליה ואם נזכר בתורה כמו שנזכר באבימלך באמרו ואבימלך לא קרב אליה. לפי המאמר שהוא הביא בפרעה ובביתו אלו הנגעים אחר שכבר נתעלל בה הוא בלתי ראוי. וזה כי אחר שהביא ה' אלו הנגעים להשגחתו על אבר' שישיבו לו אשתו מה זה יקצר ה' מהשגיחו על אברהם באופן שלם בדרך שתשמר אשתו מהתגאל בזמה ההיא. ואולם נזכר זה באבימלך לפי שסמוך לפעל ההוא נתעברה שרה והיה מביא זה לחשוב שיהיה עבור שרה מאבימלך ולזה ספרה התורה שאבימלך לא קרב אליה. והנה כאשר ראה פרעה זה העניין הרגיש שזה בא לו על דבר שרי אשת אברהם ושאל את פיה והגידה לו האמת ואז קרא פרעה לאברם וגנה אותו על אמרו שהיא אחותו והשיבה לו לדעתו כי היא אשתו. ומן הנראה שאברהם הגיד לו הסבה שבעבורה אמר שהיא אחותו ולזה צוה עליו פרעה אנשים לשמרו שלא יזיקוהו המצרי' לחשקם באשתו כל זמן שעמד בארץ מפני הרעב ושלחוהו ממצרים אחר כלות הרעב בארץ כנען. ואמנם עשה זה פרעה לכבוד אברהם לראותו הפלא שעשה לו ה' ית' לאהבתו בהמ שהביא עליו ועל ביתו מהנגעים. והנה עלה אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט היה עמו שם בדרום. ואולם אמר זה לפי שארץ מצרים היתה לפאת דרום מארץ כנען והנה הלך אברם לרגל המלאכה אשר לפניו מהדרום עד בית אל עד שהגיע אל המקום הנבחר שהיה שם אהלו בתחלה בין ביתאל ובין העי אל מקום המזבח שעשה שם בראשונה וקרא שם בשם יי' כמו שקדם. או יהיה הרצון בזה שבהגיעו שם קרא שם אברם בשם יי'. וזכר אחר כן שגם ללט ההולך עם אברם היו לו צאן ובקר ואהלים ובזכות אברם נתברך. והנה רב מקניהם עד שלא יכלה הארץ להכיל אותם יחדו כי לא תספיק להם למרעה. ומפני זה היה ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט לרצות כל אחד מהם להחזיק במרעה הטוב ובעת ההיא החזיקו הכנעני והפריזי בארץ ההיא והם שתי משפחו' ממשפחות כנען כמו שקדם ואמר אברם ללוט שאין ראוי שתהיה ביניהם מריבה ולא בין רועיהם להיותם אחים. ולפי שלא רצה אברהם להפרדה מהמקום הנבחר אשר היה בו אמר ללוט שיפרד מעליו וילך אם לצפון אם לדרום והבטיחו שבאי זה פיאה שילך יהפוך מקנהו לרעות בפיאה האחרת כדי שלא יזיקהו ר"ל שאם ילך לוט מפאת שמאל יהפוך אברם מקנהו לפאת ימים וההפך בהפך ובזה תסור המריבה מביניהם. והנה בחר לוט מארץ כנען ככר הירדן להיותו קום מאד נאות למקנה כי המקום ההוא היה רענן ודשן כגן יי' או כארץ מצרים קודם שישחתו סדום ועמורה כי אז נשחת המקום ההוא ורעננות המקום ההוא ודשנו היה מגיע עד מבא צוער ועד המקום ההוא נשחת בהשחתת סדום ועמורה. ולזה נסע לוט ממזרח מהמקום אשר היה שם אברם כדי שיהיה למקנהו כל זה המרעה הטוב. והנה נשאר אברם במקום אשר היה שם אע"פ שכבר נמנע ממקנהו הרעיה בזה הצד אשר בחרו לוט ונסתפק במרעה הצד האחר ולוט ישב בערי הככר ונטה אהלו ממקום למקום שם עד שהגיע לסדום ושם נשאר כמו שיספר אחר זה. והנה אנשי סדום היו רעים זה לזה וחטאים לש' ית'. ואולם זכר זה להגיד חסרון לוט שלא נמנע מלשכון אצלם עם היותם בזה האופן מהרוע. והנה היה סדום ועמו' מארץ כנען כמו שנזכר בפרשת נח ולפי שכבר נשאר צר המקם ההוא לאברם מפני המנע ממנו הרעיה בצד אשר ישב לוט אמר לו ה' יתע' אחרי הפרד לוט מעמו שישא עיניו ויראה מהמקום אשר הוא שם לצפון ולדרום ולמזרח ולמערב כי כל הארץ ההיא יתננה לו ולזרעו ושכבר ירבה זרעו כעפר הארם אשר לא יוכל איש למנותו ויירש הארץ ההיא. ואולם אמ' לו זה להודיע אותו שכל הארץ ההיא היא נבחרת ואם יש בה קצת מקומות יותר נבחרים מקצת ומפני זה אמר אליו הש' יתע' שיקום מהמקום ההוא אשר היה בו כי צר לו המקום ההוא וילך בארץ לארכה ולרחבה ולבקש מנוח ייטב לו כי כבר ימצאו בה מקומות רבים נאותים לו וכן עשה אברם ר"ל שהוא העתיק אהלו משם וישב באילוני ממרא אשר בחברון כי נודע לו שהמקום ההוא נאות ושם בנה מזבח ליי' להביא אליו הנבואה. וכבר תמצא שבמקום ההוא הגיע לו הנבואה באמרו וירא אליו יי' באילוני ממרא. ומהנראה שכל הנבואות הנזכרות אחר זה בזאת הפרשה הגיעו לו משם כי שם היה יושב: