פרשנות מצטטת על בראשית י:ל

[תינוק שקורא למשה משה כו'. מדברי המ"כ נראה דהתינוק משבש הקריאה בשביל חסרון הניקוד. כי ספריהם לא היו מנוקדין. וה' יסלח לו כי בזה יתן יד להאומרים כי הניקוד נתחדש אחר חתימת התלמוד ומה שהוכיח מיואב כבר דחו רבים ראיה זו ומדברי רש"י שבת י"ב ע"ב ד"ה ראשי פרשיות דכתב ומסייע את שבעה הקורין בנקודה וטעמיה בלחש מוכח דגם בזמן המשנה היו הספרים מנוקדין בידי התינוקות. ויש לנו ע"ז עוד ראיות רבות ונכוחות וגם פה א"א לפרש כלל דמשבשין את הקריאה בשביל שלא היה להם נקודות. הלא לשבושים כאלה גם עמי הארץ מוכשרים. ולמה בחר ר' יששכר בתינוקות ועזב את עמי הארץ אשר בהם דבר ר' אחא. אבל הלשון וליגלוגו דדריש גבי תינוקות נראה דהמה לא בשגיאה ישבשו וכמו עמי הארץ. רק כתינוקות המשחקין ומלגלגין. או בשביל כי כבד להם לבטא אותם. כי ע"פ רוב התינוקות עלגי לשון הם. ובכל זאת חביבים הם להקב"ה אף כי בשבבותם ידברו. אבל אם הגיונם ומחשבתם בנעוריהם הם בד"ת. בוודאי כאשר יגדלו יחבבו את התורה ולא יסורו ממנה. ואין זה ענין כלל להספרים שלהם אם היו מנוקדים או לא. ויש לתת טעם למה בחר בשלש שמות אלה. משה אהרן עפרן. האם א"א לשבש בקריאה גם שאר השמות כמו נח יעקב ועוד רבים. ולדעת המ"כ א"א לתרץ כלל. אבל לדעתי הוא כי בשבושם מחליפים שמות הצדיקים בשמות של גנאי. כי משה הם קוראים כמו משא (בראשית י' פסוק ל') המי"ם בציר"ה והשי"ן בקמץ. ומדריש בב"ר סוף פל"ז כמו מיתה ע"ש וכמו שדרשו רז"ל גם בקדושין בפרק עשרה יוחסין מישון מיתה ואהרן נראה מהתוספות ע"ז הנ"ל כי היה להם הגירסא במדרש אהרן הרן וישנו שם אהרן לשם הרן אחי אברהם שהיה עובד כוכבים עד שנשרף וכמ"ש רש"י ז"ל בפ' נח. או דמשבשים כמו דמשבשים עמי הארץ לקרות את ארון ביהכ"נ בשם ארנא ומתים בזה החטא וכדאיתא בשבת דף ל"ב ע"א. ובעפרון משבשים להיפך דקורין לרשע בשם צדיק וכמ"ש התוספות במגילה דף י' ע"ב רבה בר עופרן גרסינן ולא גרסינן עפרון דשם רשעים ירקב ולא מסקי בשמייהו ע"כ. והשם עופרן היה מפורסם בימי רז"ל לשם אנשים צדיקים וישרים והמה משבשים בשם עפרון בתורה וקורין עופרן]:

בנסעם מקדם. שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם, כְּדִכְתִיב לְמַעְלָה וַיְהִי מוֹשָׁבָם וְגו' הַר הַקֶּדֶם וְנָסְעוּ מִשָּׁם לָתוּר לָהֶם מָקוֹם לְהַחֲזִיק אֶת כֻּלָּם וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא שִׁנְעָר:

בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"א:ב') שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם, כַּכָּתוּב לְמַעְלָה (י ל) "וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם", וְנָסְעוּ מִשָּׁם לָתוּר לָהֶם מָקוֹם הַמַּחְזִיק אוֹתָם, וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא שִׁנְעָר. וְאֵין זֶה נָכוֹן, כִּי תּוֹלְדוֹת שֵׁם לְבַדָּן הֵם שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם כֵּן, וְלָמָּה יִחֵס הַפַּלָּגָה עֲלֵיהֶם, כִּי בְּנֵי יֶפֶת וּבְנֵי חָם רַבִּים מֵהֶם. וְעוֹד כִּי מוֹשָׁבָם בְּאַרְצֹתָם הָיָה מִמֵּשָׁא עַד הַר הַקֶּדֶם. וְהַפַּלָּגָה הָיְתָה טֶרֶם שֶׁהָיָה מוֹשָׁבָם, כִּי לֹא בָּאוּ בְּנֵי יֶפֶת מֵאִיֵּי הַיָּם אֶל הַבִּקְעָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, אֲבָל בַּפַּלָּגָה הֱפִיצָם הַשֵּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאָז הוּשְׁבוּ בְּאַרְצֹתָם לְגוֹיֵיהֶם. וְרַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ כִּי הָרֵי אֲרָרָט בַּמִּזְרָח, וְיָפֶה אָמַר, כִּי הֵם בַּמִּזְרָח קְרוֹבִים לְאַשּׁוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט לז) "וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט", וְנֹחַ בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר נִתְיַשֵּׁב בָּאֲרָצוֹת הָהֵם הוּא וְתוֹלְדוֹתָיו, וְכַאֲשֶׁר רַבּוּ נָסְעוּ מִשָּׁם אֶל הַבִּקְעָה הַזּוֹ. וְאַנְשֵׁי הַפַּלָּגָה עַל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין קט) מוֹרְדִים בְּבוֹרְאָם. וְרוֹדְפֵי הַפְּשָׁט (הראב"ע והרד"ק) אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הָיָה דַּעְתָּם אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ יַחַד מְחֻבָּרִים, כִּי הִגִּיד הַכָּתוּב דַּעְתָּם "פֶּן נָפוּץ" וְלֹא סִפֵּר עֲלֵיהֶם עִנְיָן אַחֵר. וְאִם כְּדִבְרֵיהֶם יִהְיוּ טִפְּשִׁים, כִּי אֵיךְ תִּהְיֶה עִיר אַחַת וּמִגְדָּל אֶחָד מַסְפִּיק לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם, אוֹ שֶׁמָּא הָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁלֹּא יִפְרוּ וְשֶׁלֹּא יִרְבּוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים יִכָּרֵת. אֲבָל הַיּוֹדֵעַ פֵּרוּשׁ "שֵׁם" יָבִין כַּוָּנָתָם מִמָּה שֶׁאָמְרוּ "וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם", וְיֵדַע כַּמָּה הַשִּׁעוּר שֶׁיָּזְמוּ בַּמִּגְדָּל לַעֲשׂוֹתוֹ, וְיָבִין כָּל הָעִנְיָן, כִּי חָשְׁבוּ מַחְשָׁבָה רָעָה וְהָעֹנֶשׁ שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם לְהַפְרִידָם בַּלְּשׁוֹנוֹת וּבָאֲרָצוֹת מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי הָיוּ קוֹצְצִים בַּנְּטִיעוֹת. וְהִנֵּה חֶטְאָם דּוֹמֶה לְחֵטְא אֲבִיהֶם, וְשֶׁמָּא בִּשְׁבִיל זֶה דָּרְשׁוּ (ב"ר לח ט), "אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם", אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, מָה בְּנֵי חֲמָרַיָּא בְּנֵי גַּמְלַיָּא, אֶלָּא בְּנוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה וְכוּ'. וְהִסְתַּכֵּל כִּי בְּכָל עִנְיַן הַמַּבּוּל הִזְכִּיר "אֱלֹהִים", וּבְכָל עִנְיַן הַפַּלָּגָה הִזְכִּיר הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד, כִּי הַמַּבּוּל בַּעֲבוּר הַשְׁחָתַת הָאָרֶץ, וְהַפַּלָּגָה בַּעֲבוּר שֶׁקִּצְּצוּ בַּנְּטִיעוֹת וְהִנָּם עֲנוּשִׁים בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל. וְזֶה טַעַם הַיְּרִידָה, וְכֵן בְּמִדַּת סְדוֹם. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין: