פרשנות מצטטת על בראשית כב:ב

עתה תראה וגו'. הִרְהַרְתָּ עַל מִדּוֹתַי, לֹא כְאַבְרָהָם שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כ"א), וְאַחַר כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ "הַעֲלֵהוּ לְעוֹלָה" וְלֹא הִרְהֵר אַחֲרַי; לְפִיכָךְ עתה תראה. הֶעָשׂוּי לְפַרְעֹה תִּרְאֶה, וְלֹא הֶעָשׂוּי לְמַלְכֵי שִׁבְעָה אֻמּוֹת כְּשֶׁאֲבִיאֵם לָאָרֶץ (סנהדרין קי"א):

תוכחה לאנשי ירושלים אשר לא היו שבים אל ה' בהיות חיל סנחריב קרוב לעיר (כ"ב א' עד י"ד).
גיא חזיון, הוא כנוי לירושלים, שהרי למטה הוא מזכיר עיר דוד וירושלים, ואמרו המפרשים וגם גיז' כי קרא ירושלים בשם גיא חזיון לפי שהיה שם מקור הנבואה נמשך ויוצא משֶפַע השכינה אשר בבית המקדש, ורוז' פירש ע"ש שהרים סביב לה, ומן ההרים רואים בגיא אשר למטה, וזה רחוק, וגיז' השיב כי דרך הלשון להשתמש בענין זה בשרש צפה, לא חזה. ודעת יוחן דוד מיכיליס כי טעם גיא חזיון על שם הר המוריה, אשר לפי דעתו נקרא כן משרש ראה, ע"ש ה' יראה (בראשית כ"ב י"ד), וכן ארץ המוריה (שם שם ב') מתורגם בתרגום שמרוני ארעה חזיתה; וגם זה רחוק, כי אין חזיון מורה ראיה בכלל אלא חלום וחזיון לילה. ונאמרה הנבואה הזאת בימי חזקיהו בבוא סנחריב על ירושלים (Dathe, Eichhorn, רוז' וגיז'), והעקר המכוון בה הוא להפחיד בני אדם אבירי לב שהיו בירושלים, שהיו אומרים אכול ושתו כי מחר נמות, ולא היו נותנים לבם לשוב אל ה' ולשוב מדרכם הרעה.

אָכֵן הַטַּעַם הוּא, לֶהֱיוֹת כִּי בְּעֵרֶךְ צַעַר הַפְּרֵידָה קָטָן הוּא צַעַר פְּרֵידָתוֹ מֵאַרְצוֹ מִפְּרֵידַת מוֹלַדְתּוֹ, וּפְרֵידָתוֹ מִמּוֹלַדְתּוֹ מִפְּרֵידָתוֹ מִבֵּית אָבִיו, לָזֶה סִדֵּר הַהַדְרָגוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְלִטּוֹל שָׂכָר עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כב:ב) ״אֶת בִּנְךָ״ וְגוֹ׳, כִּי ה׳ יִשְׁתַּדֵּל לְהֵיטִיב בָּרוּךְ הוּא לְאוֹהֲבָיו.

אשר אראך. לֹא גִּלָּה לוֹ הָאָרֶץ מִיָּד כְּדֵּי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו, וְלָתֵת לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר; כַּיּוֹצֵא בוֹ, אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק (ברא' כ"ב), כַּיּוֹצֵא בוֹ עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, וכיו"בּ וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ (יונה ג'):