פרשנות מצטטת על בראשית כב:ה

והנה הן אמת. כי האומרים כי מסיני היו חייבים הוקשה לו כי הנה נאמר ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו. מכלל שהיו ראויים לשלוח בהם יד. וא"כ איך יתכן שויתר להם הקב"ה. דהא קיימא לן דכל האומר הקב"ה וותרן הוא יותרו מעוי. ועוד פסוק ונקדש בכבודי. שהיה עתיד המשכן ליחנך בעשות דין אל מכובדיו יתברך. והוא מאמר משה הוא אשר דבר ה' וכו'. והוא כי לא יתכן שטרם יחטא איש יזכיר עונש החטא. והוא רחוק מאד ממדתו יתב' לפתוח פה לשטן. כמ"ש ז"ל על פסוק (בראשית כ״ב:ה׳) נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם. וע"כ גזרו אומר כי מחוייבי מיתה בידי שמים היו. אך היה אפשר להאריך להם כדרך כל מיתה בידי שמים. שמאריכין לאיש עד ס' שנה כנודע. אלא שנצטרף דבר אחר וביום פקדו פקד גם זה. ועוד הוקשה להם כי עון אש זרה אינו מספיק לבדו להתחייב מיתה. כי הלא כשוגגין היו כמ"ש ז"ל (זבחים דף ק"א). כיון שראו שקרבו כל הקורבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל. אמרו נדב ואביהוא וכי יש לך אדם שמבשלו תבשיל בלא אש מיד נטלו כו'. וכ"ש לר' ישמעאל שאומר שם יכול אש זרה ממש ת"ל אשר לא צוה אותם שהכניסוה בלא עתה. וכן רבי אלעזר אומר שלא נתחייבו על אש זרה אלא שהורו הלכה בפני רבם ולא על מעשה בעצמו. והנה אין ספק כי לכל אלו המקילים חומר העין. יקשה כי הלא הכתוב מעיד כי על אש זרה מתו והיתכן כי ידונו בשרפה על דבר קל:

בשם התורני המופלא פרנס ומנהיג מק״ק פפד״א יע״א מוהר״ר מורי כהן ז״ל. וזה לשונו בכתביו ביבמות דף ס״ב ע״א אמר רב הכל מודים בעבד שאין לו חייס דכתיב שבו לכם עם עם החמור (בראשית) עם הדומה לחמור ופירש״י אליעזר עבד אברהם הוי. ויש להקשות הא בחומש בפ׳ וירא ויקח את שני נעריו אתו ופי׳ רש״י ישמעאל ואליעזר וא״כ המה אותן נערים שאמר להם אברהם שבו לכם פה עם החמור ולישמעאל ודאי היה לו יחוס כי לאו מבנות כנען הוי והיה בן אברהם. בלא פירש״י הייתי אומר שהיו הרבה עבדים לאברהם חוץ אליעזר בודאי ולקח עבד אחר עם אליעזר ולפירש״י קשה וצ״ע עכ״ל. הזכרתי שמו ז״ל עם הספר כי ידעתי את האיש הנ״ל היה ירא ה׳ מרבים תנצב״ה אמן. והנה באמת משמע במפרשי׳ שהגר גיירה אברהם ובפ׳ לך בן לאברהם ויקרא שם בנ״ו הנולד וא״כ הקושיא עצומה ויש לומר שתיקן רש״י אליעזר הוי מלת עם דרשא הוא וקאי רק על אליעזר לחוד ומצינו לשון רבים שקרא ליחיד דרך כבוד אדוני ארץ ואליעזר חשוב היה בבית אברהם:

ולך לך. כבר ביארנו ריש פ׳ לך. דלשון לך לך כאן משמעו שלא ידע אדם מזה אלא בעצמך כדי שלא יתרבו מניעות בזה הדבר הנפלא וכן עשה א״א שלא הודיע לאדם אפילו לנעריו שהלך עמהם עד שאמר להם ונשתחוה ונשובה.

עבד כנעני אין לו חייס - אינו מתיחס אחר אביו דכתיב (בראשית כ״ב:ה׳) עם החמור עם הדומה לחמור כבהמה שאין הולד כרוך אחרי האב הילכך אי מינסבא לעבדא לא מהני מידי: