פרשנות מצטטת על בראשית כב:יד

ויחל וגו' אשר נראה. ה' שמה לדוד, ע"י שירדה שם אש מן השמים, ויתכן כי באשר נאמר (בראשית כב, יד) בהר ה' יראה, ששם יראה ה' בעתיד ותתגלה שכינתו בבהמ"ק ששם היה המקום שנעקד יצחק, עז"א אשר נראה לדוד

אֵל שַׁדַּי שְׁנֵי שֵׁמוֹת, כָּל אֶחָד תֹּאַר לְעַצְמוֹ. וּפֵרוּשׁ "אֵל", תַּקִּיף, מִלְּשׁוֹן "אֵילֵי מוֹאָב" (שמות טו טו) וּפֵרוּשׁ "שַׁדַּי" אָמַר רַשִׁ"י שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹהוּתִי לְכָל בְּרִיָּה. וּבְסֵפֶר מוֹרֶה הַנְּבֻכִים (א סג) פֵּרֵשׁ הָרַב כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ בִּמְצִיאוּת מָה שֶׁנִּמְצָא, וְלֹא בְּקִיּוּם מְצִיאוּתוֹ לְזוּלָתוֹ, אֲבָל מְצִיאוּתוֹ תַּסְפִּיק בְּעַצְמָהּ. וְרַבִּי אַבְרָהָם פֵּרְשׁוֹ בְּשֵׁם הַנָּגִיד זַ"ל מִגִּזְרַת שׁוֹדֵד, כְּלוֹמַר מְנַצֵּחַ וּמְשׁוֹדֵד מַעַרְכוֹת הַשָּׁמַיִם, וְזֶהוּ הַנָּכוֹן, כִּי הִיא מִדַּת הַגְּבוּרָה מַנְהֶגֶת הָעוֹלָם שֶׁיֹּאמְרוּ בָּהּ הַחֲכָמִים (ב"ר לה ד) "מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַטָּה". וְטַעַם לְהַזְכִּיר עַתָּה זֶה הַשֵּׁם כִּי בוֹ יֵעָשׂוּ הַנִּסִּים הַנִּסְתָּרִים לַצַּדִּיקִים, לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב וְלִפְדּוֹתָם בְּמִלְחָמָה מִיַּד חֶרֶב, כְּכָל הַנִּסִּים הַנַּעֲשִׂים לְאַבְרָהָם וְלָאָבוֹת, וּכְכָל הַבָּאִים בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת אִם בְּחֻקֹּתַי (ויקרא כו ג-מו) וּבְפָרָשַׁת וְהָיָה כִּי תָבֹא (דברים כח א-סח) בַּבְּרָכוֹת וּבַקְּלָלוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִסִּים הֵם, כִּי אֵין מִן הַטֶּבַע שֶׁיָּבוֹאוּ הַגְּשָׁמִים בְּעִתָּם בְּעָבְדֵנוּ הָאֱלֹהִים, וְלֹא שֶׁיִּהְיוּ הַשָּׁמַיִם כַּבַּרְזֶל כַּאֲשֶׁר נִזְרַע בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, וְכֵן כָּל הַיִּעוּדִים שֶׁבַּתּוֹרָה, אֲבָל כֻּלָּם נִסִּים, וּבְכֻלָּם תִּתְנַצֵּחַ מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת, אֶלָּא שֶׁאֵין בָּהֶם שִׁנּוּי מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנִּסִּים הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעֶשֶׂר הַמַּכּוֹת וּבִקְרִיעַת הַיָּם וְהַמָּן וְהַבְּאֵר וְזוּלָתָם, שֶׁהֵם מוֹפְתִים מְשַׁנִּים הַטֶּבַע בְּפִרְסוּם, וְהֵם שֶׁיֵּעָשׂוּ בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד אֲשֶׁר הִגִּיד לוֹ. וְלָכֵן אָמַר עַתָּה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ כִּי הוּא הַתַּקִּיף הַמְּנַצֵּחַ שֶׁיִּגְבַּר עַל מַזָּלוֹ וְיוֹלִיד, וְיִהְיֶה בְּרִית בֵּינוֹ וּבֵין זַרְעוֹ לְעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה חֵלֶק ה' עַמּוֹ וּבִרְצוֹנוֹ יַנְהִיגֵם, לֹא יִהְיוּ תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת כּוֹכָב וּמַזָּל. וְדַע וּרְאֵה כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא הִזְכִּיר בִּדְבָרָיו שֵׁם יוֹ"ד ה' רַק בְּצֵרוּף הַשֵּׁם הַכָּתוּב בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת אוֹ בְּצֵרוּף אֵל עֶלְיוֹן עִמּוֹ, וְיַזְכִּיר בְּעִנְיָנָיו "אֱלֹהִים", וְכֵן יֹאמַר "ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם" (בראשית כ"ד:ז'), וְאָמַר "ה' יִרְאֶה" (בראשית כ"ב:י"ד) עַל מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ הֶעָתִיד, וְיַעֲקֹב הִזְכִּיר תָּמִיד "אֵל שַׁדַּי" (להלן מג יד מח ג), וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא יַזְכִּיר כֵּן לְעוֹלָם. וְאִם תִּזְכֶּה תָּבִין זֶה כֻּלּוֹ מִמָּה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (יבמות מ"ט), כָּל הַנְּבִיאִים נִסְתַּכְּלוּ בְּאִסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, וּלְפִיכָךְ אָמַר יְשַׁעְיָה "וָאֶרְאֶה אֶת ה'" (ישעיהו ו א), וּמֹשֶׁה נִסְתַּכֵּל בְּאִסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, וּלְפִיכָךְ אָמַר "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג כ). "וָאֶרְאֶה אֶת ה'" כָּתוּב בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת. וְעוֹד אַזְכִּיר זֶה בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא (שמות ו ב) אִם יִרְאֶה אֱלֹהִים בְּעָנְיִי:

תוכחה לאנשי ירושלים אשר לא היו שבים אל ה' בהיות חיל סנחריב קרוב לעיר (כ"ב א' עד י"ד).
גיא חזיון, הוא כנוי לירושלים, שהרי למטה הוא מזכיר עיר דוד וירושלים, ואמרו המפרשים וגם גיז' כי קרא ירושלים בשם גיא חזיון לפי שהיה שם מקור הנבואה נמשך ויוצא משֶפַע השכינה אשר בבית המקדש, ורוז' פירש ע"ש שהרים סביב לה, ומן ההרים רואים בגיא אשר למטה, וזה רחוק, וגיז' השיב כי דרך הלשון להשתמש בענין זה בשרש צפה, לא חזה. ודעת יוחן דוד מיכיליס כי טעם גיא חזיון על שם הר המוריה, אשר לפי דעתו נקרא כן משרש ראה, ע"ש ה' יראה (בראשית כ"ב י"ד), וכן ארץ המוריה (שם שם ב') מתורגם בתרגום שמרוני ארעה חזיתה; וגם זה רחוק, כי אין חזיון מורה ראיה בכלל אלא חלום וחזיון לילה. ונאמרה הנבואה הזאת בימי חזקיהו בבוא סנחריב על ירושלים (Dathe, Eichhorn, רוז' וגיז'), והעקר המכוון בה הוא להפחיד בני אדם אבירי לב שהיו בירושלים, שהיו אומרים אכול ושתו כי מחר נמות, ולא היו נותנים לבם לשוב אל ה' ולשוב מדרכם הרעה.

אל בית אלהי יעקב. לפי שהוא קראו בית אל לפיכך יקרא על שמו אבל אברהם קראו בהר ה' יראה יצחק קראו שדה לשוח בשדה: