פרשנות מצטטת על בראשית כג:יז

וַיָּ֣קָם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃

רמב"ן

מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ג:ט') בַּיִת וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו. דָּבָר אַחֵר שֶׁכְּפוּלָה בְּזוּגוֹת (עירובין נג). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, כִּי הַכָּתוּב אָמַר "שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה" (בראשית כ"ג:י"ז), וְהִנֵּה הוּא שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הַשָּׂדֶה, וְאֵין צֹרֶךְ לְבַקֵּשׁ טַעַם לְשֵׁם הַמְּקוֹמוֹת. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ"ח:ח') אָמְרוּ שֶׁכָּפַל הקב"ה קוֹמָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וּקְבָרוֹ בְּתוֹכָהּ. וְעַל דַּעְתָּם הָיָה כָּל הַמָּקוֹם הַהוּא נִקְרָא כֵן מֵעוֹלָם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ טַעְמוֹ, כִּי עֶפְרוֹן בִּדְמֵי הַשָּׂדֶה מָכַר לוֹ הַכֹּל עַל דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין שָׁם קֶבֶר. וְהִנֵּה אַבְרָהָם לֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ רַק לִמְכֹּר לוֹ הַמְּעָרָה, כִּי הִיא בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה, וְיִשָּׁאֵר הַשָּׂדֶה לְעֶפְרוֹן, וְהוּא אָמַר לוֹ דֶּרֶךְ מוּסָר אוֹ מִרְמָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ, כִּי לֹא יִתָּכֵן לְאָדָם נִכְבָּד כָּמוֹהוּ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַמְּעָרָה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר וְהַשָּׂדֶה יִהְיֶה לְאַחֵר, וְאַבְרָהָם שָׂמַח בְּכָךְ וְקָנָה הַכֹּל בַּדָּמִים שֶׁהִזְכִּיר לוֹ:
שאל רבBookmarkShareCopy

רד"ק

לבי סחרחר כי אין לו העמדה, כי האדם השלו לבו שוקט ושאנן, ומי שיש לו צרות רבות מחשבותיו הולכות וסובבות אנה ואנה. ופרוש סחרחר: סביב; ותרגום סביב (בראשית כג יז ובכל המקומות): סחור סחור, ונכפלו בו העי"ן והלמ"ד.
שאל רבBookmarkShareCopy

אברבנאל

ובו עוד קיום הדבר ואמתתו כו'. נשאלתי מה ראה הרב להביא ד' ראיות בדבר הזה והיה די בשנים, כי על פי שנים עדים יקום דבר. ואמרתי שהרב הביא קיום הדבר ואמתתו, ר"ל שהקימה יאמר על ב' דברים, אם על קיום הדבר והוא התמדת הדבר והשארותו ויציאתו לפעל, הנה הצד הראשון הוא התמדת הדבר שכבר נמצא, והצד הב' מציאות הדבר המקווה והנדרש ואמתתו. והביא לכל אחד מהחלקים האלה ב' ראיות, אם לאמתת הדבר והיא יציאתו לפעל הביא סמיך ליה יקם ה' את דברו (שמואל א' א' כ"ג) ויקם שדה עפרון (בראשית כ"ג י"ז) כי שתי ההקדמות אלה הם בדברים שלא היו עדיין, אם באלקנה כתיב שכאשר אחרי הולד בנו עלה למקדש, וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והביאותיו ונראה את פני ה', השיבה הבעל, שבי עד גמלך אותו, אך (ר"ל לא) יקרה לנער שום הפסד ונזק, שבודאי יגמול ויגיע להעלותו לבית אלהים לפי שהאל ית' יקם את דברו ויגיעהו לפועל, והוא הדבור שדברה לתת הנער ולהיות משרתו בבית המקדש. הנה התבאר שהוא מענין הקיום ר"ל הגעת ויציאת הדבר לפעל, וכן ויקם שדה עפרון, כי עדיין לא היה השדה לו ר"ל בפועל. ואחרי שהביא ב' ראיות האלה לזה הצד מהקימה, הביא ב' ראיות אחרות על הקימה שהיא התמדת הדבר שכבר נמצא, והם וקם הבית אשר בעיר (ויקרא כ"ה ל') הפסוק הזה הוא בפרשה בהר סיני אמר ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו ימים תהיה גאולתו, ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה, וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות לקונה. הנה התבאר שהקימה הזאת אינה יציאה לפעל אבל היא התמדת מה שכבר קנה, והביא ראיה ג"כ לזה וקמה בידך ממלכת ישראל (שמואל א' כ"ד כ"א) שכבר היתה לו הממלכה, וייעדו שיקימה בידו ויתמידה עמו. הנה התבאר שלצורך רב הביא הרב הד' הראיות האלה:
שאל רבBookmarkShareCopy