פרשנות מצטטת על בראשית כד:ט

וְטַעַם יִדֹּר נֶדֶר לַה' אֵינֶנּוּ כְּמוֹ "אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה'" (תהלים קלב ב), כִּי הוּא כְּמוֹ "וַיִּשָּׁבַע לוֹ" (בראשית כד ט), שֶׁנִּשְׁבַּע אֵלָיו לְצָרְכּוֹ. אֲבָל בִּשְׁבוּעָה יֹאמַר "וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ" (דברים ו יג), "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה'" (בראשית כד ג), "כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי" (מלכים ב א ל), "הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה" (בראשית כא כג). אֲבָל בְּנֶדֶר לֹא יֹאמַר "יִדֹּר בַּה'" אֶלָּא "לַה'". וּכְבָר רָמְזוּ הַחֲכָמִים טַעַם הַדָּבָר בְּסִפְרֵי (מטות יד), אָמְרוּ: מַה הֶפְרֵשׁ בֵּין נְדָרִים לִשְׁבוּעוֹת? בִּנְדָרִים כְּנוֹדֵר בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ, בִּשְׁבוּעוֹת כְּנִשְׁבָּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: "חַי ה' וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ (מלכים ב ד ל). וְהַסּוֹד כִּי הַשְּׁבוּעָה מִלְּשׁוֹן שִׁבְעָה, כִּי בָנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, וְהַנֶּדֶר בִּתְבוּנָה רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. נִמְצָא שֶׁהַנְּדָרִים עַל גַּבֵּי תּוֹרָה עוֹלִים, וּלְפִיכָךְ חָלִים עַל דְּבַר מִצְוָה כִּדְבַר הָרְשׁוּת, וְהִנֵּה כָּל נֶדֶר לַה' וְכָל הַנִּשְׁבָּע בּוֹ:

אם רחץ. כי רחץ יש אם משמש כן בלשון כי וכן (איוב ח׳:י״ח) אם יבלענו ממקומו כי יבלענו, עד אם כלו לשתות (בראשית כ״ד:י״ט):

לא יאחר לשנאו, ושמא תאמרו הלא כתוב פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאי, וכן הנסיון מעיד שעינינו רואות רשעים מאריכים ברעתם ויש שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים ? דעו שיש סבות ידועות לפניו ית' שבעבורן תגזור כן חכמתו יתעלה, פעמים לשלם לו גמול מעשיו הטובים בע"הז, פעמים רואה שבהאריכו ימים ישוב מאולתו ומפשעיו, פעמים להוציא ממנו תולדות הגונים צדיקים וישרי לב וכל כיוצא בזה, וכל אלו הם סבות המעכבות הפורענות, אבל מבלעדי סבה אז לא יאריך השם אפילו רגע מהשיב לרשע כגמול מעשיו, כי אלהי משפט ה' ולא יאהב את שונאיו חלילה, ועל פירוש זה סובבת מליצת הכתוב שאמר ולא יאחר, וכבר כתבנו (בראשית כ"ד ט' ול"ב ה') שלשון איחור נופל על העכבה ברצון ובלי סבה שמעכבת אותו, ולכן אמר כאן שהקב"ה אינו מאחר ברצון עונש הרשעים ואם לפעמים מאריך להם הוא מפני איזו סבה: