פרשנות מצטטת על בראשית כד:י

עוץ. יתכן שהיא ארם נהרים כי נחור היה אדון הארץ כמ״ש אל ארם נהרים אל עיר נחור (בראשית כ״ד:י׳) ועוץ היה בכור נחור כמ״ש את עוץ בכורו (שם כב) וע״כ קראו שם הארץ ע״ש בנו הבכור כי לו משפט הממשלה:

מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ב:ב'), וַהֲלֹא כְּבָר יָצָא מִשָּׁם עִם אָבִיו וּבָא עַד חָרָן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ הקב"ה, הִתְרַחֵק עוֹד מִבֵּית אָבִיךָ. וְרַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ וּכְבָר אָמַר הַשֵּׁם אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, כִּי הַדִּבּוּר הַזֶּה הָיָה בְּעוֹדֶנּוּ בְּאוֹר כַּשְׂדִּים, וְשָׁם צִוָּהוּ לַעֲזֹב אַרְצוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ וּבֵית אָבִיו אֲשֶׁר שָׁם. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, כִּי אִם הָיָה כֵּן הָיָה אַבְרָם עִקַּר הַנְּסִיעָה מִבֵּית אָבִיו בְּמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְתֶרַח אָבִיו בִּרְצוֹן נַפְשׁוֹ הָלַךְ עִמּוֹ, וְהַכָּתוּב אָמַר (בראשית י"א:ל"א) "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ", יוֹרֶה כִּי אַבְרָם אַחֲרֵי אָבִיו וּבַעֲצָתוֹ יָצָא מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן. וְעוֹד, כִּי הַכָּתוּב שֶׁאָמַר (יהושע כד ג) "וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן", הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר "וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵאוּר כַּשְׂדִּים וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן" כִּי מִשָּׁם לֻקַּח וְשָׁם נִצְטַוָּה בָּזֶה. וְעוֹד יִקְשֶׁה עֲלֵיהֶם כִּי אַבְרָהָם בְּצַוּוֹתוֹ אֶת אֱלִיעֶזֶר לָקַחַת אִשָּׁה לִבְנוֹ אָמַר לוֹ "כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ" (בראשית כ"ד:ד'), וְהוּא הָלַךְ "אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר" (שם כד י), אִם כֵּן הִיא אַרְצוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ, וְשָׁם נֶאֱמַר (בראשית י"ב:ל"ח) "אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי", כִּי שָׁם בֵּית אָבִיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁהִיא מוֹלַדְתּוֹ, לֹא כַּאֲשֶׁר הִשְׁתַּבֵּשׁ רַבִּי אַבְרָהָם לוֹמַר "אֶל אַרְצִי" חָרָן וּ"מוֹלַדְתִּי" אוּר כַּשְׂדִּים, וְהִנֵּה הוּא הָאוֹמֵר כָּאן כִּי בְּאוּר כַּשְׂדִּים נֶאֱמַר לוֹ "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ", וְהִנֵּה לוֹ אֲרָצוֹת רַבּוֹת. אֲבָל הָעִקָּר כְּבָר יָדַעְתָּ אוֹתוֹ מִמָּה שֶׁכָּתַבְנוּ בַּסֵּדֶר שֶׁלִּפְנֵי זֶה (יא כח), כִּי חָרָן הִיא אַרְצוֹ וְשָׁם מוֹלַדְתּוֹ, וְהִיא אֶרֶץ אֲבוֹתָיו מֵעוֹלָם, וְשָׁם נִצְטַוָּה לַעֲזֹב אוֹתָם. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ל"ט:ח') "לֵךְ לְךָ", אַחַת מֵאֲרַם נַהֲרַיִם וְאַחַת מֵאֲרַם נָחוֹר. וְטַעַם לְהַזְכִּיר "אַרְצְךָ וּמוֹלַדְתְּךָ וּבֵית אָבִיךָ", כִּי יִקְשֶׁה עַל הָאָדָם לַעֲזֹב אַרְצוֹ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ וְשָׁם אוֹהֲבָיו וְרֵעָיו, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ שֶׁשָּׁם נוֹלַד, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם כָּל בֵּית אָבִיו. וּלְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר לוֹ שֶׁיַּעֲזֹב הַכֹּל לְאַהֲבָתוֹ שֶׁל הקב"ה:

ואמ׳ הגואל משחת חייכי כלומ׳ אע״פ שאמ׳ הסולח לכל עוניכי ופירשנו בו בלא עונש לא בכלם כי מלת כל נאמרת לפעמים על הרוב כאמרו וכל הארץ באו מצרימה (ברא׳ מא נז) וכל טוב אדניו בידו (שם כד י) והכרתי כל האדם, אבל לפעמים בעונות גדולים אף התשובה לא תמנע שלא להענש קצת על החטא ועל אותו העונש אמר שגאלו משחת ונמצא נענש לטוב לו. ושחת פי׳ על מיתת הגוף. והשחת ביאור לקבר או על אבדון נצחי [או] על גיהנם. והמעטרכי פי׳ המקיפך מכל צד. וכל אלו היודין יתרות הן כדרך שובי נפשי למנוחייכי כי ה׳ גמל עלייכי (מזמו׳ קטז) בתוככי ירושלם (שם).

בתחלה אב לארם – לאנשי מדינתו שמארץ ארם היה שנאמר בעבר הנהר ישבו אבותיכם (יהושע כד) ואומר אל ארם נהרים אל עיר נחור (בראשית כד):