וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֙יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֙חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי׃
הון עשיר
והרכין. לשון עבר הוא, כמו תרגום של ויט (שמואל ב' כב, י) שהוא עבר, משום הכי כתבו הר"ב (עי' תוי"ט) ולא כתב תרגום הטי של תורה (בראשית כד, יד) שהוא עתיד, ואזלא לה הרגשת התי"ט:
תוספות יום טוב
הרכין. פי' הר"ב הטה. ויט שמים. (שמואל ב' כ"ב) מתרגמיכן וארכין שמיא. רש"י. וה"ל להביא מדאורייתא הטי נא כדך (בראשית כ"ד) מתרגם ארכיני. הביאו הרמב"ם פי"א דתרומות מ"ח כמש"ש:
עיקר תוספות יום טוב
ויט שמים (ש"ב כ"ב). מתרגמינן וארכין שמיא. רש"י. ובתורה הטי נא כדך מתרגם ארכיני. הר"מ: