וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹת֑וֹ וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֙יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת׃
נתינה לגר
כאשר כלו, כד שיציאו. כן גרס רש"י. ועמ"ש לעיל כ"ד י"ט על ההבדל שבין פסק לשיצי.
רש"י
אם רחץ. כי רחץ יש אם משמש כן בלשון כי וכן (איוב ח׳:י״ח) אם יבלענו ממקומו כי יבלענו, עד אם כלו לשתות (בראשית כ״ד:י״ט):
שפתי חכמים
אם תוליד עוד לא יהיו במנין כו'. דמל' אשר משמע דודאי הוא שיוליד לכן פי' אם תוליד דאשר הוא אם הואיל ומצינו דאם הוא אשר כדפירש"י בפ' חיי שרה (לעיל כד יט) גם אשר הוא אם:
רש"י
כי אם פניו אשא. שהרי פניו אשא לקבל תפלתו הרי אם כמו אשר וכן עד אם כלו לשתות (בראשית כ״ד:י״ט) אם כופר יושת עליו (שמות כ״א:ל׳) וכן הרבה: