פרשנות מצטטת על בראשית כד:כד

וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לַעֲשׂוֹת סֵדֶר זֶה, כִּי חָשׁ לְבַל יַטְעוּהוּ מִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם כְּשֶׁיֵּדְעוּ כִּי הוּא מְצֻוֶּה וְעוֹמֵד לָקַחַת בַּת מֵהֶם, יִתְּנוּ לוֹ שִׁפְחָה מִשִּׁפְחוֹתָם אֲשֶׁר אִתָּם בַּבַּיִת וְיֹאמְרוּ כִּי הִיא מִזַּרְעָם. לָזֶה נִתְחַכֵּם וְעָשָׂה כְּסֵדֶר זֶה בְּהַבְחָנָה מֻבְהֶקֶת שֶׁהִיא הַוַּתְרָנוּת הַמֻּפְלָאָה, שֶׁנּוֹתֶנֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁשָּׁאַל מִמֶּנָּה. גַּם בָּזֶה יֵדַע אוֹתָהּ יְדִיעָה צוֹדֶקֶת כִּי הִיא מִבֵּית אַבְרָהָם, שֶׁהֵשִׁיחָה לְפִי תֻמָּהּ מִבְּלִי דַעַת דָּבָר מִמֶּנּוּ כִּי אוֹתָהּ יְבַקֵּשׁ, וּפֶתַח דְּבָרֶיהָ הֵאִירוּ בְּאָמְרָהּ (בראשית כד:כד) ״בַּת בְּתוּאֵל״ וְגוֹ׳:

אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה בַּעֲבוּר שֶׁהָיָה לְנָחוֹר בָּנִים מִפִּלַגְשׁוֹ רְאוּמָה, יְיַחֲסוֹ לְעוֹלָם "בְּתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה". וּבַעֲבוּר שֶׁהַנַּעֲרָה הִזְכִּירָה אֵם אָבִיהָ תְּחִלָּה, "בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה", כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַנְּעָרוֹת, כְּדֶרֶךְ "וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ" (בראשית כ"ד:כ"ח), לָכֵן יַזְכִּירֶנּוּ הַכָּתוּב כִּי הוּא בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר. אֲבָל הָעֶבֶד אָמַר "וַתֹּאמֶר בַּת בְּתוּאֵל בֶּן נָחוֹר" (שם מז), כִּי תִּקֵּן הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ מוּסָר, אֲבָל אָמַר "אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ מִלְכָּה" לוֹמַר שֶׁהוּא בֶּן הַגְּבִירָה:

רש"י ד"ה בת בתואל וגו', וכי עדיין לא נכתב... אלא להגיד שבחה, שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע, ולא למדה ממעשיהם. ע"כ. זוהי הפעם הרביעית שהכתוב מאריך בייחוסה של רבקה ופרטיה. ולכאורה היה אפשר ללמוד שבחה כבר מן הפירוט הראשון, שהרי יש גם שם ייתורי לשון (כד, כד). ועל כל פנים קשה לי, מניין לנו שבתואל רשע היה. (פ' חיי תשנ"א)