פרשנות מצטטת על בראשית כד:כו

והשתחוו לי. סתם השתחויה משמע בתחנה ובקשה כמש״כ בס׳ בראשית כ״ד כ״ו בשם הירוש׳. והכי איתא בת״א ובת״י כאן ויבעון מני:

וקם כל העם והשתחוו. בהודי׳ או בתפלה כמש״כ בספר בראשית כ״ד כ״ו בשם הירושל׳ דסתם השתחואה הוא תפלה שראו אז עת רצון לתפלה:

ועמדנו בזה על מה שהסמיכו חז״ל ברכת הנהנין מזה המקרא דכתיב ביחוד בפירות רבעי כדאי׳ ר״פ כ״מ. דכמו שהסמיכו תפלה שלש פעמים במקום תמידים בזמן הבית. והיינו דגם בזמן הבית שהקריבו תמידים היו הכהנים ואנשי המעמד מתפללין על הקרבן כמש״כ בס׳ בראשית כ״ד כ״ו בשם הירו׳ תענית פ״ד וכל הקהל משתחוים אלו ישראל יע״ש. והיה אז מועלת תפלת יחידים אלו בשביל כל ישראל. ועתה כשאין הקרבן להעלות תפלת היחידים הצריכו תפלת כל ישראל. וכולי האי ואולי. כך בזמן הבית היו מברכין ברכת הנהנין על רבעי. והי׳ מועיל על כל ימי העץ על הארץ. ועתה כשאין רבעי הצריכו מזה לברך על כל הנאת אכילה. הרי אסמכתא זו אם שאינו מפורש בכתוב. מכ״מ מבוארת יפה שהיא דעת ה׳: