וַיהוָ֞ה בֵּרַ֧ךְ אֶת־אֲדֹנִ֛י מְאֹ֖ד וַיִּגְדָּ֑ל וַיִּתֶּן־ל֞וֹ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב וַעֲבָדִם֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃
בן יהוידע
קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף. כתב הגאון עיון יעקב ז"ל במדרש רבה אמרו (בראשית רבה כ, כב) 'גדולה [פרנסה] מקריעת ים סוף' ובזווג איש ואשה אמרו (סוטה ב.) 'קשה לזווגם כקריעת ים סוף' והקשה דאיתא במדרש (בראשית רבה סה , יט) על פסוק (בראשית כז, כ) 'מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי' אמר לו אם לזיווגך המציא לך דכתיב (בראשית כד, יב) 'הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם' למאכלך – על אחת כמה וכמה! משמע דמאכל שהוא מזונות הוא קל יעוין שם.
ונראה לי בס"ד הא דאמרו מזונות קשים כקריעת ים סוף היינו מזונות תדירין של כל יום ויום אבל דרך מקרה סעודה אחת לשעתה אפשר למצוא בנקל ואין זה בכלל הקושי, ויעקב אבינו ע"ה דבר על סעודה ומאכל ליום אחד שהוא דרך מקרה ובודאי זה קל מן הזווג למצוא לו אשה שהיא הנאה תמידית לכל הימים.
ועוד נראה לי בס"ד דלא אמרו קשים מזונות כקריעת ים סוף אלא לאותם בני אדם שהם עניים שאין להם קרקעות וקרן קיים שיתפרנסו ממנו אלא הוא יוצא לפעלו ולעבודתו עדי ערב כדי למצוא ריוח שיפרנס ממנו הוא ובני ביתו, אבל אדם שהוא עשיר שכבר יש לו קרקעות וצאן ובקר ונכסים רבים הן שבאו לו מן כח מזלו הן שבאו לו בירושה אין לזה שום קושי במזונות, כי זה יש לו ריוח גדול מצד הטבע שהוא די והותר לפרנסתו. ואצל יצחק אבינו ע"ה הכי הוה שכבר היה מבורך בעושר הן שהנחילו אביו דכתיב באברהם (בראשית כד, לה) וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים וכו' וַיִּתֵּן לְיִצְחָק אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, והן שגם לו בירך השם יתברך דכתיב (בראשית כו, יב) וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ הֳ' לכן אצלו לא הוה קושי מזונות כלל ולא הוצרך אותו היום לציד בשביל שאין לו מה לאכול דהא אמרה אותו היום רבקה אמנו ע"ה (בראשית כז, ט) לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים ורק רצה שיביאו לו ציד כדי שיהיה בזה הכנה לברכה, ולכן אמר לו 'לזווגך המציא לך' רצונך וכל שכן דלאכילתך ימציא לך כרצונך שרצית היום בציד.
ועוד נראה לי דמה שאמר קשים המזונות היינו בבני אדם בעלי עונות שעונותם מעכבים הפרנסה שלהם אבל בצדיקים גמורים שאין להם שום חטא מעכב לא אתמר האי, ולכן ליכא קושיא מהך דיצחק אבינו ע"ה וכן מפורש בהרי"ף ז"ל דהקושי הוא מצד הקטרוג, ועוד בלאו הכי ליכא קושיא מהך דקשה לזווגם כקריעת ים סוף דהתם (סוטה ב.) איירי בזווג שני, וגבי יצחק אבינו ע"ה הוה זווג ראשון.
ונראה לי בס"ד הא דאמרו מזונות קשים כקריעת ים סוף היינו מזונות תדירין של כל יום ויום אבל דרך מקרה סעודה אחת לשעתה אפשר למצוא בנקל ואין זה בכלל הקושי, ויעקב אבינו ע"ה דבר על סעודה ומאכל ליום אחד שהוא דרך מקרה ובודאי זה קל מן הזווג למצוא לו אשה שהיא הנאה תמידית לכל הימים.
ועוד נראה לי בס"ד דלא אמרו קשים מזונות כקריעת ים סוף אלא לאותם בני אדם שהם עניים שאין להם קרקעות וקרן קיים שיתפרנסו ממנו אלא הוא יוצא לפעלו ולעבודתו עדי ערב כדי למצוא ריוח שיפרנס ממנו הוא ובני ביתו, אבל אדם שהוא עשיר שכבר יש לו קרקעות וצאן ובקר ונכסים רבים הן שבאו לו מן כח מזלו הן שבאו לו בירושה אין לזה שום קושי במזונות, כי זה יש לו ריוח גדול מצד הטבע שהוא די והותר לפרנסתו. ואצל יצחק אבינו ע"ה הכי הוה שכבר היה מבורך בעושר הן שהנחילו אביו דכתיב באברהם (בראשית כד, לה) וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים וכו' וַיִּתֵּן לְיִצְחָק אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, והן שגם לו בירך השם יתברך דכתיב (בראשית כו, יב) וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ הֳ' לכן אצלו לא הוה קושי מזונות כלל ולא הוצרך אותו היום לציד בשביל שאין לו מה לאכול דהא אמרה אותו היום רבקה אמנו ע"ה (בראשית כז, ט) לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים ורק רצה שיביאו לו ציד כדי שיהיה בזה הכנה לברכה, ולכן אמר לו 'לזווגך המציא לך' רצונך וכל שכן דלאכילתך ימציא לך כרצונך שרצית היום בציד.
ועוד נראה לי דמה שאמר קשים המזונות היינו בבני אדם בעלי עונות שעונותם מעכבים הפרנסה שלהם אבל בצדיקים גמורים שאין להם שום חטא מעכב לא אתמר האי, ולכן ליכא קושיא מהך דיצחק אבינו ע"ה וכן מפורש בהרי"ף ז"ל דהקושי הוא מצד הקטרוג, ועוד בלאו הכי ליכא קושיא מהך דקשה לזווגם כקריעת ים סוף דהתם (סוטה ב.) איירי בזווג שני, וגבי יצחק אבינו ע"ה הוה זווג ראשון.