וְאָמְרָ֤ה אֵלַי֙ גַּם־אַתָּ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַ֥ם לִגְמַלֶּ֖יךָ אֶשְׁאָ֑ב הִ֣וא הָֽאִשָּׁ֔ה אֲשֶׁר־הֹכִ֥יחַ יְהוָ֖ה לְבֶן־אֲדֹנִֽי׃
מגלה עמוקות
או איש ולא הוזכר מי הוא כי בי"ג מכילין דאורייתא כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא כי הקב"ה (תהלים כט) יברך את עמו בשלום (שם פה) האל י"י כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה וזה האיש יצא מכלל ישראל שהיה בעל מריבה וקטטה וכה"א אמור אל הכהנים שיהיו בני אהרן שהיה רודף שלום ואוהב שלום ואוהב הבריות אבל זה יצא מן הכלל והיה בן שלומית בת דברי פטפטניות ושחצניות למטה דן כהאי דאמר (פסחים ו) דונו דינא בדקו אחריו ומצאו שמשבט דן קאתי והוא בן אשה הישראלית שעשה מעשה אמו גם בן איש מצרי ועשה מעשה אביו משני צדדין יצא הוא מן הכלל והוא היה בכלל בתוך בני ישראל ועתה יצא לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא שמחלוקת זה הוא תמיד וינצו במחנה וינצו שניהם ב' במסורה על תרין סטרין אלו שאלו התרין סטרין נצים נצבים תמיד איש הישראלי בן אשה הישראלית ולפי דברי ר' ברכיה מפרשה של מעלה יצא אמרתי בחבורא קדמאה שלעיל מיניה אמר ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני י"י כפל למה לי (שבת) שהמלאך טוב אומר י"ר שביום השבת אחר יערכנו לפני י"י תמיד כאשר הוא עשה היום. בכאן נרמז ענין ב' מלאכים שמלוין את האדם בע"ש מבית הכנסת לביתו אם מצא שלחן ערוך כמבואר בלחם הפנים שהיה בצפון ומנורה בדרום כמבואר בפ' הנירות לפני זה אז מלאך טוב אמר י"ר שתהיה לשבת אחרת כן ז"ש (שמות לא) ושמרו בני ישראל את השבת אזי מלאך טוב אומר י"ר לעשו' את השבת כהלכתו לדורותם קרי בי' לדירתם שיהי' דירה נאה בחרוזים אומרי' שני מלאכים אלו הם לפי חשבון ז' כוכבי לכת סדר הימים ח'ל'ם כ'צ'נ'ש ובראשי הלילות הסדר כצנ"ש חל"ם נמצא שבתאי מושל בשעה ראשונה בכניסת שבת מלאך טוב הוא ככב צדק ומלאך רע מאדים ואז כוחו של צדקיאל מלאך טוב תהלים קיט) סמ"ר מפחדיך בשרי ס"מאל מ"לאך ר"ע מזה הטעם דנין בשני ובחמישי שאז מושל כוכב צדק בשני בראש הלילה ובחמישי בראש היום ז"ש (ויקרא יט) בצד"ק תשפוט עמיתך ר"ל בשני ובחמישי שב"ד קבועין לעילא אלו ב' מלאכים. ויצא מפרשה שלמעלה בכל ער"ב שב"ת בגימ' תתקע"ד דורות שצריך לתקן אותם באין תרין סטרין אלו בן אשה הישראלית שהוא המצרי כי (משלי ה) רגליה יורדת מות כי הוא סניף מעולם העשייה דתמן שם ב"ן שמושלת שם האשה הישראלי"ת היא השכינה ה' אחרונה ש"ל ה"שם נוטריקון ה'א'ש'ה היא (בראשית כד) האש"ה אשר הוכיח ה' לבן אדני. לכן הביאו אל משה שהוא איש האלקים בעלה דמטרוניתא ז"ס אחר ויביאו אותו אל משה א' ושם אמו שלומית בת דברי לכן היתה פגימתו בה' אחרונה כמבואר בזוהר לכן בתורה ג' פעמים ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה מ"ע ל"ת אח"כ פגמו אנשי סדום ויניחהו חוץ לעיר ובכאן עשה מעשה סדום ויניחהו במשמר לכן אמרו במדרש שהיה מצרי זה ממונה על ק"י בני אדם רמז קא רמזו חושבן סדו"ם והסוד עמוק חושבן ב' שמהן מ"ה אדני הוי"ה במלוי אלפין יו"ד ה"א וא"ו ה"א בגי' מ"ה תרוייהו כחדא סדום (דברים יג) יצאו אנשים בני בליעלמסוד חכמים ונבונים (בראשית מט) בסודם אל הבא נפשי. לכן אמר במדרש ויצא מעולמו יצא כד"א (שמואל א יז) ויצא איש הבינים גבי הפלישתי שהיה ג"כ נחש וכל משרייתיה קם עליה וחירף וגידף (שם) מערכות אלקים חיים כן ג"כ זה האיש יצא מפרשה שלמעלה וחירף מערכת אלקים חיים שתי המערכת מערכה מול מערכה מחנה מול מחנה ז"ש וינצו במחנה נצו וגם נעו וקב"ה פסק הדין הוצא המקלל מחוץ למחנה לנוקבא דתהומא רבה ודנו בסקילה כדין עזא ועזאל שהיו נפילים בארץ וסמכו כל השומעים את ידיהם על ראשו כדין ויקרא טז) ונשא השעיר עליו את כל עונותם עונות תם וכן דין מכשף בסקילה שבא מכח אותן שנזרקו גביה שתי קומות מן עולם היצירה שהיו בין מלאכים קדושים לנוקבא דתהומא רבה גבוה שתי קומות וכן דין ד' מלכיות ב"בל מ"די י"ון א"דום בגימ' סקי"לה ב"אוהל מ"ועד י"ערוך א"ותו אהרן ובניו ר"ת ד' מלכיות אלו כי הן הן ד' מחיצות המקטריגין עבודת אוהל מועד כמ"ש מאת בני ישראל ברי"ת עולם ישראל שמשמרין ברי"ת אינם מתייראין מן ד' מחיצות ד' פעמים מחיצה בגי' ברי"ת וזה האיש מצרי (תהלים נה) שלח ידו בשלומי"ו דהיה בן שלומית חלל ברית"ו וגרם ליתן כח לאלו ד' מחיצות שהן הן ד' מלכיות אלו לכן דנוהו בסקילה שילך למקומן למדורין בישין דלהון:
הטור הארוך
את כל ונוכחת. את הכל הזמינה כאשר קנה לה בגדים להודיע לכל שהוצרך לפייסה ונוכחת ל' הזמנה כמו אשר הוכיח ה' לבן אדוני. ור' אברהם פי' הנה הוא לך כסות עינים פי' אברהם שאמרת אחיך הוא הנה הוא לך כמו מכסה לעינים שלא ישא איש את עיניו בך וגם כסות עינים לכל שפחותיך שאתך שהן נשי עבדיו. ונוכחת פי' נתוכחה שרה שלא אמרה עוד על אברהם אחי הוא. ויש מפרשים הנה הוא לך כסות עינים שכסית עליו לומר אחי הוא ודרך מוסר עשית שלא רצית לומר בעלי הוא וכן עשו כל אשר אתך שאמרו כמותך אחיך הוא ומכל מקום מכאן ואילך תהי נוכחת שלא לומר כן יותר שלא יכשלו בך: