וַיְבָרֲכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו׃
ברכת אשר
"...וישכם לבן בבקר... ויברך אתהם" וגו'. למעלה (כד, ס) ברכו את רבקה - אחיה לבן ואמה - ושם פרט הכתוב את הברכה, וכאן לא פרט. מכל מקום נראה שברכת הבנים, לפחות בעת פרדה, היתה דבר מקובל. (פ' ויצא תשס"ד) ור' דעת מקרא.
תוספות
שנאמר ויקח בועז עשרה אנשים - ובמסכת כלה דמייתי קרא דויברכו את רבקה (בראשית כ״ד:ס׳) איכא למימר דהתם ברכת אירוסין והכא ברכת נישואין ויש ללמוד משם שיש לברך ברכת אירוסין לאשה המתקדשת על ידי שליח שהרי אליעזר שליח היה ונראה דאסמכתא בעלמא היא דעשרה לא מישתמע מהתם ולא איירי פשטיה דקרא בברכת אירוסין:
מגלה עמוקות
ויעתר יצחק לנוכח אשתו. ע"ד מ"ש רז"ל (איוב כט) ברכות אובד עלי תב"א נוטריקון "תפארת "בנים "אבותם "תרח "בגלגול "איוב לכן נקרא (דברים כו) ארמי אובד אבי לפי שאיוב הוא גלגול תרח לכן אמר (איוב מב) נחמתי על עפר ואפר על אברהם ויצחק אברהם ניתן בעפר קשתו יצחק נעשה אפר מקלה נמצא אלו הברכות באו לזרעו של איוב לפי שרשע לבן ראה שאין השכינה שורה על פחות] משני אלפים ושני רבבות מישראל ז"ש (בראשית כד) אחותינו את היי לאלפי רבבה יהי' לך לבדך השראת השכינה שאין אנו מבקשין לקדושה כמו שאמר ההוא רשע בגלגולא תניינא דיליה כד אסקוהו אונקלס בנגידא (דברים כג) לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים כי מילייהו נפישין ז"ש את הוי דייקא יהיה לך אשר לך השיב הרשע על זה ואין אני מבקש סיטרא דלך או שבקש על עשו הרשע שהוא יהיה העיקר לכן אמר את היי לאלפי רבבה ר"ל עשו שממנו האלופים יהיו גם כן ממנו הרבבה שהיו לישראל כמ"ש (יחזקאל טז) רבבה כצמח השדה ז"ש וירש זרעך את שער אויביו ר"ל יצחק שבא מטיפה קדישא יעקב הוא זרע שלו כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק כי עשו בא מזרעה של רבקה כמ"ש הכתוב ויהי יצחק בן ארבעים והי' עולה תמימה ואין בו סיג והטעם שהוליד לעשו לפי שנשא את רבקה שהיא בת בתואל ולבן אחיה לכן הולידה את עשו עז"א למה זה אנכי שאני הוא הגורם לזה הרשע ז"ש לבן וירש זרעך שהוא עשו את שער אויביו שהוא יעקב ולכן הוצרך יצחק להפוך ברכתו של אובד ויעתר כעתר זה שמהפכין בה כן הפך הוא הברכה ז"ש שובה ה' רבבות ר"ל שישוב הקב"ה ברכתו של רשע שיהיו אלופים של עשו גם כן לישראל והתחיל ברבבות: