וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנ֣וֹת עָ֑רֶב וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּ֥ה גְמַלִּ֖ים בָּאִֽים׃
רש"י
אל בית אלהי יעקב. לפי שהוא קראו בית אל לפיכך יקרא על שמו אבל אברהם קראו בהר ה' יראה יצחק קראו שדה לשוח בשדה:
אלשיך
ועל גלות ג' אמר כי יבער איש הוא שר שישליטהו ה' לבער. ולרעות שדה קרקע ארץ ישראל. לאכול מנת הארץ או כרם ה' צבאות בית ישראל כסף גולגלתא ולא ישבע בזה. כ"א ושלח את בערה הוא עמו ובער בשדה אחר הוא בהמ"ק הנקרא שדה כד"א (בראשית כ״ד:ס״ג) לשוח בשדה. והוא שדה אחר הוא של יוצר הכל ית'. כי לא השליטו ה' בו על כן מיטב שדהו היא עיר ממלכתו ומיטב כרמו הוא עמו. כד"א (שיר השירים א׳:ו׳) נוטרה את הכרמים הם האומות:
דרך חיים
זמין למנויי פרימיום בלבדהעמק דבר
זמין למנויי פרימיום בלבדרבנו בחיי
זמין למנויי פרימיום בלבדהכתב והקבלה
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
שהתפללו בו אבותי - האי בית אל לא הסמוך לעי הוא אלא ירושלים ועל שם יהיה בית אלהים קראו בית אל והוא הר המוריה שהתפלל בו אברהם והוא שדה שהתפלל בו יצחק דכתיב (בראשית כד) לשוח בשדה דהכי אמרינן בפסחים (דף פח.) אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב מאי שנא יעקב אלא לא כאברהם שקראו הר דכתיב בהר ה' ולא כיצחק שקראו שדה דכתיב לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית: