פרשנות מצטטת על בראשית כה:ו

אחר כך אמר וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם. הרצון בזה לפי שיעקב קודם המראה היה ירא מעשו ומלבן. לפי ששמע שהיה לבן רמאי גדול ומכשף גדול ולבן היה מושבו בארץ קדם שהיא ארץ טמאה מלאה גלולים וכישופים. ולכן אמרו רז"ל ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות. שמות הטומאה מסר להם וישלחם קדמה אל ארץ קדם מקום ראוי להם. כי שם נמצאו כל הכישופים. כאומרו כי מלאו מקדם ומעוננים כפלשתים. ולכן היה יעקב מתירא מהם ולא היה רוצה ללכת שם. אבל משהובטח בשמירה וא"ל השם יתברך והשיבותיך אל האדמה הזאת. נעשה קל ברגליו כאחד הצבאים אף ע"פ שהיה הולך לארץ קדם. ארץ אוכלת יושביה היא וארץ טמאה. וזהו וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם. ולכן רצה יעקב להתרחק משכונתם ובחר להיות רועה צאן בהרים ובגבעות. וסיפר שראה באר בשדה ושלשה רועים רובצים עליה ממתינים לשאר הרועים לגלול האבן מעל פי הבאר כי רבה היא. ושאל לרועים על שלום לבן ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן. לרמוז כי לא היה ללבן שלמות אחר. אלא היתה רחל בתו באה עם הצאן. כי היא שלימה בתכלית השלימות ביופי וביראת ה'. וכאשר ראה אותה הכיר בשלימותה וחשקה נפשו בה וגלל האבן והשקה את צאן לבן. זהו פשט הפרשה:

קטורה. איננה הגר, כי כתוב ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם (בראשית כה ו), ופי' פלגש שפחה וזה השם איננו נופל על זכר, ונוכל לפרש על פילגשים נשים:

שחלק בב״י ב׳ טעמים א׳ נפשות ישראל כחלק מה׳ משא״כ עכו״ם וה״ר דוד אבודרהם כ׳ חלק כצינור מהנהר שאפשר להרחיבו ולקצרו כן ישראל ולפי זכותם מתרבה ומתמעט משא״כ עכו״ם פסוקה ותלושה והב״ח כתב ע״ש מדרש רבה כי ה׳ יתן חכמה מפיו דעת ותבונה לאו״ה נתן חכמה אנושית (בשבע חכמות) ולא תורה וסודותיה ולישראל חלק מהכל מהתורה והסודות ולבוש פי׳ חלק כי לו חיו יחיו כמה א״א לבוא לתכלית התורה רק חלק משא״כ שבע חכמות מתנה כולה בידם שיוכלו לבוא לתכליתה. והט״ז ז״ל פי׳ כי מתנה סתמא לית בה אחריות כמבואר בח״מ דבמכר אחריות ט״ס כו׳ וא״כ כמו מתנה משקיבל המקבל אין שייכות והתערבות המקבל עם הנותן כי אע״פ שיקחו ממנו המתנה אין אחריותו על הנותן כן עכו״ם משא״כ ישראל כשחוטאים ע״ד צור ילדך תשי ודבוקים בו יתברך ע״ד השוכן אתם בתוך טומאתם וז״ש באברהם (בראשית כ״ה ו׳) ולבני הפילגשים נתן מתנות שם טומאה כלומר הזוהמא נפרד ממנו ונשאר בהם ואין להם שייכות כלל עם אברהם משא״כ ביצחק יקרא לך זרע חלק ממנו ועי׳ רא״ם שם ואין להאריך:

כי מלאו מקדם. נתמלאו צבאותם ממעשי ארמי' שהיו יושבים במזרח שהיו מכשפים ומשתמשים בשם עבודת כוכבים: